עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

מכתב אחרון.

04/06/2014 23:59
Here To Love
אני שונאת אותך
אני כותבת לך כאן מכתב, כמו אין ספור הודעות שכתבתי לך  רק שהפעם בניגוד לפעמים האחרות זו לא סתם כתיבה, זו כתיבה של הפעם האחרונה, מכתב  פרידה ממני אליך, מכתב שימחיש לך כמה שאני אוהב אותך וכמה שאני רוצה אותך גם כשאני יודעת שהיום אנחנו נפרדים סופית.. ברגע שיגמרו לי המילים לכתוב כאן אני יאבד אותך ולתמיד.
וכל שורה חדשה שכותבת מרגישה כמה הפכת אותי לילדה אחרת, דמעות מלוות כתיבה, לא רציתי שככה תהייה הפעם האחרונה.
מריצה את התקופה הזו בראש כמו סרט, סרט של תקופה מדהימה, כמעט שנה שליוותה אותי בזמן שהכי הייתי צריכה מן מישהו לברוח אליו לעצור הכל ולדבר איתו לספר לו על החיים העלובים בעיר הקטנה בה אני גרה לספר על עצמי ולקבל קצת מחמאות אי שם עמוק עמוק בלב כבר הרגשתי חיבה אליך, איך לא? נער כה מקסים. אז סיפרת לי על הטיפוסים שתל אביב על העיר הרועשת שכל הזמן כל כך מדוברת על בתי הקפה היציאות והפאבים, בין לבין הבדיחות השנינות שמשכה אותי המראה שלא יכולתי להתעלם ממנו. נהנתי. באמת נהנתי. פתאום עלתה מן שאלה סתמית שכזו "הקול שלך בטוח חמוד" הסמקתי. אני נשבעת שפניי האדימו, ליבי פעם ולא יכולתי להוריד את החיוך הסתמי שהיה מרוח לי על הפנים לרגע, השאלה הובילה לטלפון חמש דקות של שיחה מביכה, אתה דיברת וזה הרגיש כאילו מצאתי את אותו אדם שחלמתי למצוא. בחיי שלא שמעתי קול יפה משלך רק רציתי לשמוע עוד ועוד ממך. תקופה שהחלה במקרה והגיע להשאלה המכריעה "נפגש?".
כל כך רציתי אבל ידעתי שאסור לי.
לא להתאהב באדם רחוק, ולא ליצור קשר עם אדם שהכרתי דרך אתר אינטרנט.
כואב הלב.
זהו.
מכאן הכל התגלגל מהר מידי, כמו כדור שלג במפולת שלגים, רק מתעצם עד לפיצוץ!
התאהבתי, לא הייתה דרך לאחור. הקסמת אותי אין ספק. 
החזות התל אביבית שלך עניינה אותי.
עד שהחלטנו לקחת הפסקה, המרחק היה חזק מאיתנו.
הקשר נותק. הכרתי בחור חדש, ניסיתי... ניסיתי לנסות מחדש לדפדף אותך ולהבין שאתה עבר.
אבל חזרת מהר יותר ממה שחשבתי.
השיחות חזרו, ומשכתי את הבחור המסכן ניסיתי לשכנע את עצמי שאני יכולה להתחיל משהו חדש להתאהב מחדש. אבל.. טעיתי. הודעה בכל בוקר, שיחת טלפון פעם בתקופת זמן.. הייתי מחכה לה רק כדי לשמוע לעוד שנייה אחת אותך אומר בקול המתוק שלך "שאלום" בתחילת השיחה, לקח לי בדיוק שניה להעלות חיוך ענקי ולהאדים כולי, שעות לאחר השיחה הייתי שוכבת במיטה בוכה ומקללת את העובדה שאתה רחוק מידי..
רצית להיפגש.
אבל עדיין הייתי חצויה בינך לבין הבחור.
בעצם לא בדיוק תמיד ידעתי שאתה מה שאני רוצה, ושהוא רק "כי אין ברירה".
רק עכשיו כשאני כותבת את זה, אני באמת מבינה כמה אכזבי זה היה.
משכתי את הזמן ואמרתי שלא נוח לי שניפגש שאני מתביישת ומפחדת שלא יהיה דרך חזרה.
אמרת שתחכה, עד שארגיש בנוח.
הצאת לבוא עד לעיר שבה אני גרה. וידעתי כמה אתה לא אוהב אותה.
הכל בשביל לראות אותי.
כואב הלב.
שהכל נגמר בהודעה אחת שגרמה לי לבכות הרבה כל כך.
"אני חושב שאנחנו צריכים לעזוב אחד אחד את השניה ולהמשיך הלאה"
זה כאב.
כאב מאוד.
אני עדיין מרגישה את הלב מתכווץ בכל פעם שאני קוראת את המשפט הזה.
ואני כל כך מתגעגת לקול שלך.
אהבתי  ואוהב אותך ואני לא יודעת אם הזכה אי פעם לאהוב ככה מישהו אחר כי רק אותך אני רוצה וכנראה שבגלל זה לא נוכל להיות ידידים וכנראה נצטרך להמשיך בחיים האחרים שיהיו לנו ולשכוח אחד מהשני.
היה טוב וחבל שנגמר, נפגעתי אבל אני לא יפגע ככה שוב. אני לא אתן לזה לקרות, להתראות לך,
 אולי עוד ניפגש, אולי עוד נחזור להיות בקשר אם לא במציאות אז בחלום, יהיה שלום, שלום והולוואי גם להתראות, אני אוהבת אותך.
ומקנאה כל כך בכל האנשים שאתה בוסס אותם, בכל אלה שזוכים לשמוע את הקול הזה שלך על בסיס קבוע.
ומתפללת לאלוהים שאתה מתגעגע עשירית מאיך שאני מתגעגעת.
מקווה שגם לך זה קשה.
אבל כל כך יודעת שאני טועה.
ולא אראה ממך עוד הודעה, לא אראה את שמך מתנוסס לי באנשי הקשר, לא אשמע אותך מצחקק לא אשמע עוד שום בדיחה חדשה, שום מחמאה או הערה נחמדה.
כלום, כאילו לוחצת על DELETE בכוח ואתה יוצא לי מהחיים.
זהו... הדמעה האחרונה צונחת על חולצתי ונגמרו לי המילים.
אנחנו נפרדים.
לתמיד...


קשה לי אין ספק וזאת רק ההתחלה של הגעגועים, מה דעתכם על הקטע? אהבת? תגיבו.
gif love Black and White sad broken i love you phone Sad Love in love heart broken Broken heart rejection ? sad girl with me do you even love me hopeless love phone text in love alone
שאריות של החייםאני.Thelseסתם אחתBlackChamomileהַחַיִּים שֶׁלִּי
05/06/2014 00:25
מהמם , ממש ממש אהבתי :)
שאריות של החיים
05/06/2014 00:53
וואוו מהמם!!
06/06/2014 14:22
ווווואוווו
06/06/2014 14:22
זה מדהייים
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות

לכי תספרי להם,
לאנשים המוזרים,
שמחפשים את עצמם במחשבות של אחרים,
בחיים האיומים,
בצרות, אין סוף אהבות נכזבות,
נשיקה.
התחרפנתי.
ואור גדול עולה פתאום מתוך החושך
מושיטה יד, כמעט נוגעת את הדלת פותחת.
אתה יושב שם וקורא בבלוג.
כל השירים עליך.
כל הסיפורים עליך.
כל העצבים עליך.
ואתה מחייך.
הלב מסתחרר טיפה מתמסטל ואז נשרף.
היה נחמד, עד ששברת לי את הלב.
וזאת הסיבה שבגללה אני כאן, כותבת עליך.

אז.. היי כלום זה הבלוג וזאת אני.
מי אני בעצם?
שאלה טובה. אני בעצמי עוד לא באמת גיליתי.
אני יודעת שאני שונה.
וגם יודעת שזה נשמע כמו סוג של קלישאה אבל, אני באמת מרגישה שונה.
אני לא כמו כולן... זה מה שבטוח.
אני לא הבחורה הראשונה שנשבר לה הלב, ואני בטח גם לא האחרונה.
בסוף הכל עובר.
הכאב התשוקה תחושת האובדן.
ובסוף, בסוף כולנו מתים.
אנשים רגילים שוכחים מהכאב, מתעלמים מתגברים וממשיכים הלאה.
אך בשבילי הכאב הוא חומר גלם ליצירה הבאה.
הוא נטמע בתוכי ומשאיר חור בנשמה.
זה היתרון בלהיות אומן.
האירועים הכי קשים בחיים הופכים לסיפורים הכי טובים.
אני מנגבת את הדמעות, שוטפת את הפנים ומחדשת את האיפור שדהה.
מתיישבת מול מסך המחשב ומקלידה כל מה שהלב מכתיב.
אתם קוראים דמעות.
דמעות של לב שבור.
חברים
כבר לא כאןתיאונערה בת 18BlackChamomileangelחן
NiroLonely guyDownTheMysteryBoytimtamGreenie
אפרתMeshiנערת הגורלאנונימיץHereBecauseICareTigerLily
missteenagercosmicBFF100% MEהבלתי נראת
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תאריך פתיחת הבלוג

26/07/2013
-את הבלוג פתחתי בחופשת קיץ 2013.
אז אחרי הרבה שנים שחלמתי על "הבבלוג המושלם" כן! זה עם המוני הקוראים שאוהבים, מכבדים רק מחכים לעוד לעוד ועוד! מגיבים ושולחי אהבה בלי סוף. החלטתי לפתוח פה בלוג אומנם הוא לא בדיוק תואם את החלום, אבל הוא די בסדר אין לי תלונות.
גלישה נעימה :P

talih246@gmail.com למקרה ותרצו להכיר ♥
אני יפה

אני יודעת שאני יפה.
לא בגלל השתקפות המראה, לא על בסיס מחמאה,הערה.
או כי אמא אמרה כשהייתי קטנה.
אני יודעת שאני יפה כי ככה אני מרגישה, כשאני עוצמת עיניים לרגע או שניים רק עצמי עם עצמי יודעת, שאני באמת יפה.
ואם רק היו רואים את מי שאני מבפנים, ממש כמוני היו מבינים,
שאני באמת יפה.
AVIV GEFFEN
חיים-ספר-איפה אני?

החיים הם ספר אחד גדול, אני חוזרת ואומרת סבורה ובטוחה.
אוף העולם...
ספר ענק
ואני איני מטיילת בו
תקועה
אותו המקום
דף שקוראת וקוראת
שוב ושוב, שוב ושוב
קשה לי
לחיות את הספר שלי

"להיות נאהב על ידי מישהו נותן לך את הכוח, בזמן שלאהוב מישהו נותן לך את האומץ."
מודל מסוים לחיקוי.

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן" - ציטוט מדהים שאיתו החלטתי לפתוח.
אם אני מחשיבה את עצמי "אומנית"
חייב להיות לי מודל מסוים לחיקוי לא?
זה המודל שלי♥
"אביב גפן" למי שלא מכיר הוא זמר רוק ישראלי הידוע בכתיבתו המעוררת השראה, מרבית משיריו הם שירי מחאה אבל ישנם גם שירי אהבה שכיף לשמוע ולהתחבר מיד.
לאחרונה התמשכר בעיקר כשהלך לשפוט בתוכנית THE VOICE אבל הוא תמיד ישאר הזמר האהוב עלי.
Poison

I want to love you but I better not touch
I want to hold you, but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison, running through my veins
Poison
I don't want to break these chains
הים נעשה שחור

"אני קו אופק המחבר בין ים לשמים.
אבל השמים מתכהים והים נעשה שחור.
וילון ריסים מכסה את עיני. והמסך יורד.
ההצגה הגדולה של חיי הסתיימה."
אוהב או לא?

אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת.
מוציאה עלה עלה מהפרח , חלק בעדינות וחלק בפראות.
נו מה כבר יצא לי הפעם... כל פעם התשובה שונה, איך זה יתכן?
או שאולי אי אפשר לסמוך על הפרח אלא רק על הלב???