עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

לעמוד לבדי אל מול הים בו טבעתי.

31/07/2014 11:55
Here To Love
לא קל לצפות. לא קל להסכים להיפתח. לתת את כל כולך. לגלות שכל זה היה בעצם רק חלום קטן שהחלטתי לחיות. צריך להיזהר מצפיות... תקוות או אשליות מיותרות. משתדלת לא לפתח כדי לא להפגע, להתאכזב. לא לגלות שפיתחתי ציפיות שווא והתקדמתי צעד אחד יותר ממה שמותר. זה עלול לכאוב. כמו שלי כואב עכשיו. אל תדאג לי. זה רק הלב שכואב לי... קצת. אל תשאל מה קורה שם בפנים. מרגיש כמו בית משוגעים. מה קורה לי? מה השתנה בי. זו לא אני. זו לא אני לשכב במיטה, להשבר. מי זו? תעזבי אותי! תניחי לי כבר. נמאסת עלי גם כן את. חולמת לי חלומות עם עיניים פקוחות. פשוט לא מציאותי לפתח ציפיות גבוהות כל כך.. לנוכח ההתרסקות הוודאית הצפויה אל קרקע. אנשים מתקבעים בקיומם הבינוני עד כדי כך שהם מוותרים על כל תקווה להשיג אי פעם את רצונם. אהבתם... כנראה שהוא לעולם לא יתן לי לאהוב. אם זה קרוב מיד הוא מתרחק. בורח ואותי לצד דוחק. תתיחס אלי. ביקשתי רק קצת תשומת לב. לחזור להתחלה. לנקות את כל השחור שעל פני האדמה. אל תשקר שוב כמו שהיה, ולא אומר שאני אוהבת אותך. החיים מדהימים ואני השקרנית הכי גדולה בעולם. טובה בלחיות חלומות. ועכשיו נותר לי רק להמתין שמי שאני באמת תתעורר כבר מהסיוט הזה.
שאריות של החייםBlackChamomileכבר לא כאן
see from the heart
31/07/2014 12:07
here to love, זה מדהים!!! את בכלל כותבת מדהים. אני צריך להזכיר לעצמי לעבור על עוד פוסטים שלך.
אשמח אם תקראי גם את את הבלוג שלי, ותביעי ביקורת
בכל מקרה, כאן לכל דבר
אפילו סתם לדבר
בפייסבוק, ובמייל.
מייל
afik.sofer@gmail.com
facebook
אכתוב לך את הפייסבוק במידה ותרצי, ויהיה לך יותר קל.
כרגע, תשלחי מייל אם תרצי
נערה בת 18
31/07/2014 19:12
מדהים!!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות

לכי תספרי להם,
לאנשים המוזרים,
שמחפשים את עצמם במחשבות של אחרים,
בחיים האיומים,
בצרות, אין סוף אהבות נכזבות,
נשיקה.
התחרפנתי.
ואור גדול עולה פתאום מתוך החושך
מושיטה יד, כמעט נוגעת את הדלת פותחת.
אתה יושב שם וקורא בבלוג.
כל השירים עליך.
כל הסיפורים עליך.
כל העצבים עליך.
ואתה מחייך.
הלב מסתחרר טיפה מתמסטל ואז נשרף.
היה נחמד, עד ששברת לי את הלב.
וזאת הסיבה שבגללה אני כאן, כותבת עליך.

אז.. היי כלום זה הבלוג וזאת אני.
מי אני בעצם?
שאלה טובה. אני בעצמי עוד לא באמת גיליתי.
אני יודעת שאני שונה.
וגם יודעת שזה נשמע כמו סוג של קלישאה אבל, אני באמת מרגישה שונה.
אני לא כמו כולן... זה מה שבטוח.
אני לא הבחורה הראשונה שנשבר לה הלב, ואני בטח גם לא האחרונה.
בסוף הכל עובר.
הכאב התשוקה תחושת האובדן.
ובסוף, בסוף כולנו מתים.
אנשים רגילים שוכחים מהכאב, מתעלמים מתגברים וממשיכים הלאה.
אך בשבילי הכאב הוא חומר גלם ליצירה הבאה.
הוא נטמע בתוכי ומשאיר חור בנשמה.
זה היתרון בלהיות אומן.
האירועים הכי קשים בחיים הופכים לסיפורים הכי טובים.
אני מנגבת את הדמעות, שוטפת את הפנים ומחדשת את האיפור שדהה.
מתיישבת מול מסך המחשב ומקלידה כל מה שהלב מכתיב.
אתם קוראים דמעות.
דמעות של לב שבור.
חברים
כבר לא כאןתיאונערה בת 18BlackChamomileangelחן
NiroLonely guyDownTheMysteryBoytimtamGreenie
אפרתMeshiנערת הגורלאנונימיץHereBecauseICareTigerLily
missteenagercosmicBFF100% MEהבלתי נראת
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תאריך פתיחת הבלוג

26/07/2013
-את הבלוג פתחתי בחופשת קיץ 2013.
אז אחרי הרבה שנים שחלמתי על "הבבלוג המושלם" כן! זה עם המוני הקוראים שאוהבים, מכבדים רק מחכים לעוד לעוד ועוד! מגיבים ושולחי אהבה בלי סוף. החלטתי לפתוח פה בלוג אומנם הוא לא בדיוק תואם את החלום, אבל הוא די בסדר אין לי תלונות.
גלישה נעימה :P

talih246@gmail.com למקרה ותרצו להכיר ♥
אני יפה

אני יודעת שאני יפה.
לא בגלל השתקפות המראה, לא על בסיס מחמאה,הערה.
או כי אמא אמרה כשהייתי קטנה.
אני יודעת שאני יפה כי ככה אני מרגישה, כשאני עוצמת עיניים לרגע או שניים רק עצמי עם עצמי יודעת, שאני באמת יפה.
ואם רק היו רואים את מי שאני מבפנים, ממש כמוני היו מבינים,
שאני באמת יפה.
AVIV GEFFEN
חיים-ספר-איפה אני?

החיים הם ספר אחד גדול, אני חוזרת ואומרת סבורה ובטוחה.
אוף העולם...
ספר ענק
ואני איני מטיילת בו
תקועה
אותו המקום
דף שקוראת וקוראת
שוב ושוב, שוב ושוב
קשה לי
לחיות את הספר שלי

"להיות נאהב על ידי מישהו נותן לך את הכוח, בזמן שלאהוב מישהו נותן לך את האומץ."
מודל מסוים לחיקוי.

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן" - ציטוט מדהים שאיתו החלטתי לפתוח.
אם אני מחשיבה את עצמי "אומנית"
חייב להיות לי מודל מסוים לחיקוי לא?
זה המודל שלי♥
"אביב גפן" למי שלא מכיר הוא זמר רוק ישראלי הידוע בכתיבתו המעוררת השראה, מרבית משיריו הם שירי מחאה אבל ישנם גם שירי אהבה שכיף לשמוע ולהתחבר מיד.
לאחרונה התמשכר בעיקר כשהלך לשפוט בתוכנית THE VOICE אבל הוא תמיד ישאר הזמר האהוב עלי.
Poison

I want to love you but I better not touch
I want to hold you, but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison, running through my veins
Poison
I don't want to break these chains
הים נעשה שחור

"אני קו אופק המחבר בין ים לשמים.
אבל השמים מתכהים והים נעשה שחור.
וילון ריסים מכסה את עיני. והמסך יורד.
ההצגה הגדולה של חיי הסתיימה."
אוהב או לא?

אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת.
מוציאה עלה עלה מהפרח , חלק בעדינות וחלק בפראות.
נו מה כבר יצא לי הפעם... כל פעם התשובה שונה, איך זה יתכן?
או שאולי אי אפשר לסמוך על הפרח אלא רק על הלב???