עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

קצת כדי להביט וקצת כדי לשאוב כוחות ♥

18/10/2014 17:52
Here To Love
אני יושבת על אדן החלון כשהשמש עולה.

אני עולה לכאן תמיד, קצת כדי להביט וקצתכדי לשאוב כוחות.

לו הייתי שמש הייתי מאושרת.

בעצם אולי אני קצת שמש.

מעל כולם מביטה ובוחנת, אפילו מעט זוהרת.

ואז האנשים יוצאים מביתם וזורמים אל הרחובות,אני מתמתחת משתדלת לא ליפול.

חולפות הדקות,

וגל של מנגינה שקטה ברקע.

צלילי גיטרה לא מכוונת וקול צרוד ששר שיראהבה.

אני מביטה בנער הזה יושב על המדרכה ושר.

אותו הנער שאני יודעת עליו כל כך מעט וכלכך הרבה באותו הזמן.

מביטה במבט העצוב שבעיניו, בצבע הכחול שמקיףאת אישוניו ונבלעת בתוך ים סוער.

וכשהוא מגיע אל הבית השני בשיר, על פניו התנוסס חיוך רחב כשסיגריה קטנה תלויה בזוית שפתיו.

מביטה בעורו החיוור מלא הנמשים, בבגדיוהבלויים, ובשערו הפרוע.

חוזרת ובוהה בשפתיו שרות, וטיפה מרגישהששר עבורי.


"מחכה שתתני לי סימן

תגידי לי שאין עוד אף אחד אחר

ולא הכל אבוד"


שר ומביט בי פתאום, אני מאדימה ופונה להסתכל לצדדים.

מסתכלת על האוטובוס שעובר, על הילדה שהצמידה את מצחה אל החלון הקפוא על זוג הזקנים שבוהה בי מהחלון שבטח תוהה מי הטיפשה שיושבת על אדן החלון על התינוק שנרדם על ידיו של אביו, עוצמת את עיני לרגע וכשפוקחת הכל נעלם.

האוטובוס חלף והנער נעלם, הרחוב שוב ריק.

מבחינה בטיפות גשם שמתחילות להציף את הרחוב.

גשם סוער החל לרדת ברחובותיה השוממים שלהעיר, מכה בחוזקה על חלונות הבתים.

הרטיב את כל כולי אך אני מסרבת להתפנות.

יושבת וממתינה לנער שישוב.

טיפות הגשם זולגות מעלי ויחד איתם מתמלאות עיניי דמעות.

מבעד לדמעות ולגשם השוטף אני מבחינה בדמותמטושטשת, משפשפת את עיניי ולא מאמינה למה שרואה.

עיניי משקרות, לא ייתכן.

זה הוא.

עומד באמצע הרחוב ספוג כולו גשם קר,

מנגן ושר.


"אם תחייכי הגשם

ייפסק

והשמש שוב תזרח

לאן שלא תלכי אל

תשכחי

קחי אותי איתך

אל גן העדן שחלמנו אז

לבנות בתוך עולם של

אכזבות

אני ואת הולכים יחדיו"

 

 

רגש הציף את כולי.

אתה האדם הראשון שהצליח לגעת בשמש ולהישארבחיים.

אני אוהבת אותך,

ומוכנה לחכות לך כל יום על עדן החלון,

קצת כדי להביט וקצת כדי לשאוב כוחות ♥

אלוהי הקיטש.
מצטערת מראש.. לא התכוונתי שזה יצא כ"כ קיטשי.
הקטע הזה בנוי כולו מטאפורות שרק אני אוכל אי פעם להבין.
את קטעי השיר ששר הנער לא אני כתבתי, הם מהשיר "אם תחייכי" אם זה מעניין אותכם.
בכל אופן אשמח לשעת מה דעתכם ואם אהבתם בכל מקרה.
שלכם
HERE TO LOVE

Not Only Photos Set14

שאריות של החייםBlackChamomileכבר לא כאןדניאלMeshiשמי הוא גיאהדסdoctor H
turn wild
18/10/2014 19:03
כתיבה פשוט מדהימה התאהבתי. תרשי לי להרשם לבלוג שלך כדי לראות עוד פרסומים כאלה! רק דבר אחד קטן. סוהר זה האיש שכולא אנשים בבית כלא. את התכוונת בטח לסוער. כמו גשם סוער ים סוער.
Here To Love
18/10/2014 19:05
תודה רבה לך אני אתקן אני פשוט דיסלקטית וקשה לי עם איות
שאריות של החיים
18/10/2014 19:48
הכתיבה שלך מדהימה כרגיל!!! אני ככ נהנית לקרוא את הפוסטים שלך.. את מדהימה!!
19/10/2014 21:12
גם אני מצטרף למחמאה (ולא בגלל שאת החמאת לי:) ומודה שאת פשוט סופרת בחיתולים (חייב לאזן את המחמאה כדי להשאיר טעם של עוד..:)
כבר לא כאן
20/10/2014 02:25
הייתי מוכר את הנשמה שלי בשביל לדעת את הסיפור שמאחורי הקטע הזה
Meshi
22/10/2014 18:04
פוסט מלא קסם. סחפת אותי. מדהימה ♥
25/10/2014 22:31
שיר אדיר שליווה אותי בכל כך הרבה תקופות.
כתיבה מדהימה.
אגב כתיבה, מה שלום הסיפור "מאחורי חזות קשוחה" שננטש באכזריות לפני שנה?
Here To Love
26/10/2014 10:40
תודה רבה, והסיפור נח על משכבו בשלום
26/10/2014 18:39
לפחות תעשי איזה סיום, תספידי אותו
Here To Love
27/10/2014 05:52
אוקי הפוסט הבא יהיה פרק נוסף אני אשתדל לא להרוס את הסיפור אחרי כל כך הרבה זמן
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות

לכי תספרי להם,
לאנשים המוזרים,
שמחפשים את עצמם במחשבות של אחרים,
בחיים האיומים,
בצרות, אין סוף אהבות נכזבות,
נשיקה.
התחרפנתי.
ואור גדול עולה פתאום מתוך החושך
מושיטה יד, כמעט נוגעת את הדלת פותחת.
אתה יושב שם וקורא בבלוג.
כל השירים עליך.
כל הסיפורים עליך.
כל העצבים עליך.
ואתה מחייך.
הלב מסתחרר טיפה מתמסטל ואז נשרף.
היה נחמד, עד ששברת לי את הלב.
וזאת הסיבה שבגללה אני כאן, כותבת עליך.

אז.. היי כלום זה הבלוג וזאת אני.
מי אני בעצם?
שאלה טובה. אני בעצמי עוד לא באמת גיליתי.
אני יודעת שאני שונה.
וגם יודעת שזה נשמע כמו סוג של קלישאה אבל, אני באמת מרגישה שונה.
אני לא כמו כולן... זה מה שבטוח.
אני לא הבחורה הראשונה שנשבר לה הלב, ואני בטח גם לא האחרונה.
בסוף הכל עובר.
הכאב התשוקה תחושת האובדן.
ובסוף, בסוף כולנו מתים.
אנשים רגילים שוכחים מהכאב, מתעלמים מתגברים וממשיכים הלאה.
אך בשבילי הכאב הוא חומר גלם ליצירה הבאה.
הוא נטמע בתוכי ומשאיר חור בנשמה.
זה היתרון בלהיות אומן.
האירועים הכי קשים בחיים הופכים לסיפורים הכי טובים.
אני מנגבת את הדמעות, שוטפת את הפנים ומחדשת את האיפור שדהה.
מתיישבת מול מסך המחשב ומקלידה כל מה שהלב מכתיב.
אתם קוראים דמעות.
דמעות של לב שבור.
חברים
כבר לא כאןתיאונערה בת 18BlackChamomileangelחן
NiroLonely guyDownTheMysteryBoytimtamGreenie
אפרתMeshiנערת הגורלאנונימיץHereBecauseICareTigerLily
missteenagercosmicBFF100% MEהבלתי נראת
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תאריך פתיחת הבלוג

26/07/2013
-את הבלוג פתחתי בחופשת קיץ 2013.
אז אחרי הרבה שנים שחלמתי על "הבבלוג המושלם" כן! זה עם המוני הקוראים שאוהבים, מכבדים רק מחכים לעוד לעוד ועוד! מגיבים ושולחי אהבה בלי סוף. החלטתי לפתוח פה בלוג אומנם הוא לא בדיוק תואם את החלום, אבל הוא די בסדר אין לי תלונות.
גלישה נעימה :P

talih246@gmail.com למקרה ותרצו להכיר ♥
אני יפה

אני יודעת שאני יפה.
לא בגלל השתקפות המראה, לא על בסיס מחמאה,הערה.
או כי אמא אמרה כשהייתי קטנה.
אני יודעת שאני יפה כי ככה אני מרגישה, כשאני עוצמת עיניים לרגע או שניים רק עצמי עם עצמי יודעת, שאני באמת יפה.
ואם רק היו רואים את מי שאני מבפנים, ממש כמוני היו מבינים,
שאני באמת יפה.
AVIV GEFFEN
חיים-ספר-איפה אני?

החיים הם ספר אחד גדול, אני חוזרת ואומרת סבורה ובטוחה.
אוף העולם...
ספר ענק
ואני איני מטיילת בו
תקועה
אותו המקום
דף שקוראת וקוראת
שוב ושוב, שוב ושוב
קשה לי
לחיות את הספר שלי

"להיות נאהב על ידי מישהו נותן לך את הכוח, בזמן שלאהוב מישהו נותן לך את האומץ."
מודל מסוים לחיקוי.

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן" - ציטוט מדהים שאיתו החלטתי לפתוח.
אם אני מחשיבה את עצמי "אומנית"
חייב להיות לי מודל מסוים לחיקוי לא?
זה המודל שלי♥
"אביב גפן" למי שלא מכיר הוא זמר רוק ישראלי הידוע בכתיבתו המעוררת השראה, מרבית משיריו הם שירי מחאה אבל ישנם גם שירי אהבה שכיף לשמוע ולהתחבר מיד.
לאחרונה התמשכר בעיקר כשהלך לשפוט בתוכנית THE VOICE אבל הוא תמיד ישאר הזמר האהוב עלי.
Poison

I want to love you but I better not touch
I want to hold you, but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison, running through my veins
Poison
I don't want to break these chains
הים נעשה שחור

"אני קו אופק המחבר בין ים לשמים.
אבל השמים מתכהים והים נעשה שחור.
וילון ריסים מכסה את עיני. והמסך יורד.
ההצגה הגדולה של חיי הסתיימה."
אוהב או לא?

אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת.
מוציאה עלה עלה מהפרח , חלק בעדינות וחלק בפראות.
נו מה כבר יצא לי הפעם... כל פעם התשובה שונה, איך זה יתכן?
או שאולי אי אפשר לסמוך על הפרח אלא רק על הלב???