עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

מאחורי חזות קשוחה פרק 7

04/08/2013 12:40
Here To Love
סיפורים בהמשכים-מאחורי חזות קשוחה
השכם בבוקר קרן שמש ראשונה חדרה לחדר האפלולי של מיקה והאירה אותי מיידכאשר פקחתי את עיניי הבחנתי בבראד ומיקה ישנים לידי על המיטה.
מיטת ה-וחצי של מיקה לא היתה מספיק גדולה לשלושתינו, הרגליים של מיקה היו זרוקות על גבי והכבידו עלי, בראד ישן ממולי היינו קרובים מתמיד קרובים מספיק כדי שארגיש את חום גופו, ידו הרכה היתה מונחת קלות על ידי, זה היה די מביך אפילו מאוד אין לי מושג למה, אבל על שפתי התנוסס חיוך.
כל-כך מטופש שזה דבילי , לא הייתי בטוחה מה עלי לעשות.
מחקתי מיד את החיוך המטופש ההוא מפני וצעקתי את שמו בחוזקה.
בראד פקח באיטיות את עיניו והתמתח קלות, ציוץ ציפורים עדין נשמע מבעד לחלון, היה זה רגע די חלומי.
 חיוך קטן נמתח על שפתיו, אני לא מבינה איך הוא ניראה מושלם גם לאחר לילה מוזר כזה, אני מאוד מקווה שלבלות לילה עם שני בחורות על אותה מיטת אחד וחצי זה לא שיגרה עצלו.
"בוקר-טוב"קרא וגירד את עיניו, מיקה התעוררה לקול קריאת ה'בוקר-טוב' שלו, התישבה במיטה
ופיהקה,
"אז איך ישנתם?"שאלה בעייפות מנסה לפתוח את עיניה בשלמות, בראד זינק במהירות מהמיטה וקפף על רגליו.
"היה יכול להיות מושלם כל עוד לא היית נוחרת,"אמר בעוקצנות מודגשת והחליק במהירות חולצה שהיתה זרוקה לידי על המיטה על גופי העירום למחצה, מיקה הרימה את ידה כדי לסטור לו אך ידה היתה מהירה מידי והוא הצליח לחמוק ממנה.
 גיחוך עלה בגרוני, מיקה באמת נוחרת והיא יודעת את זה אך תמיד מנסה להכחיש את העובדה בדרך זו או אחרת.
"אני רואה שזה מצחיק אותכם,"רטנה בכעס,בראד העלה על שפתיו חיוך רחב.
 שתקתי. מיקה זינקה מהמיטה לבושה במכנס קצר וגופיה צמודה, שאני לא הייתי מרשה לעצמי ללבוש בנוכוחותו של בראד .
"דנדוש ישנת טוב?" שאלה מיקה וקרצה לכיוון בראד שהיה ניראה מובך מן הרגיל, כיווצתי את גבותי בחשדנות,
"אמ, כן ניראלי"עניתי, מיקה חייכה ובראד צחקק קלות.
"איך לא, כשמישהו כל-כך חמוד כמו בראד מחבק אותך כל הלילה"אמרה והחלה לצחוק הקול, בראד הזעיף פנים
לפתע הוא היה נראה מאוד מאיים, הבעת פניו היתה סוערת במיוחד.
"מצחיק מאוד..."מלמלתי ברוגז, מסדרת קבוצת שיער בחזרה אל מאחורי אוזני.
מיקה דחפה את רגליה המטופחות שציפרניהן צבועות בלק צהוב מבריק אל נעלי הבית  השעירות שלה ואיימה "פעם הבאה תחשובו טוב לפני שאתם צוחק עלי "אמרה ויצאה מהחדר, שתיקה חנקה את גרוני ומסתבר שגם את גרונו של בראד.
"אתם מתכוונים לבוא?"צעקה מיקה.
"בטח,"קרא חזרה בראד, הבטתי בין רגלי המשוכות אל חזי וראיתי את בראד יושב על קצה המיטה ובוהה ברגלי היחפות, לפתע תפס בראד בידי.
"את באה?"שאל, ידי החליקה מידו.
"כן, רק תן לי להתלבש.."אמרתי, בראד הנהן ויצא מהחדר.
"טוב.."מלמל.

~~~

ירדתי במדרגות לאט ובשקט,לא יודעת למה,פתאום הרגשתי צורך להיות חשאית ולא לקפוץ במדרגות כמו שאני נוהגת לעשות בכל פעם בביתה של מיקה, ובזוית העין הבחנתי במיקה מתעשקת עם הנייד שלי.
"מה עיבדת בטלפון שלי!"נזפתי בה, מיקה סובבה את מבטה לעברי.
"יש לך שלוש שיחות שלא נענו,"אמרה, פרצתי לדבריה.
"ממי?"שאלתי,
"אחת מדור, ושנים ממספר לא מוכר..."אמרה מיקה ונעצה בי מבט חושד.
"מי זה !"צעקה, 
"אל תדעגי זה לא מאהב סודי..." גלגלתי את עיני בבוז וגיחכתי בסוף המשפט, לפתע נשמע צלצול קצר מכיוון הטלפון של מיקה.
"אה, הודעה"הכריזה מיקה בשימחה, היא החליקה את ידה על מסך הטלפון ונאנחה בכבדות.
"דור..."אמרה והשפילה מבט אל הרצפה.
"מי זה דור?"שאל בראד, שכנראה הקשיב לשיחה.
"אחי הגדול,"ציינתי.
"אני מניח שהוא מעצבן בדיוק כמוך," בראד חייך חצי חיוך שובב.
"אפילו יותר,"נאנחה מיקה בכבדות.
"משתגידו..."אמרתי ומייד חייגתי אל דור, שענה מהר משחשבתי, דור אומנם אחי הגדול אך הוא מעודכן בכל 
מה שקורה לי, הרבה בזכות מיקה שנוהגת לספר לו את כל הרכילויות שצצות, מיקה ודור מכירים עוד מהגן מיקה , עוד אז לא סבלו זה את זה...
"את עצל מיקה?"שאל דור שנשמע משועממם.
"מסתבר"עניתי.
"בואי הביתה!"דרש דור.
"דור, משהו קרה?"שאלתי בבהלה, מיקה ובראד נעצו בי את מבטם בסקרנות.
"בטח.. אני מת משעמום..."הוא מלמל מעבר לקו הטלפון.
"בואי לשעשע אותי..."אמר דוור והתחיל לצחקק, נאנחתי מזלי שאני לא סתומה כמוהו.
"בריצה דור, ב-ר-י-צ-ה !"התגרתי בו.
"אם את לא תבואי אז אני אבוא..."
"אני לא באה לחברים שלך הביתה !" צעקתי, בזוית העין ראיתי את בראד ומיקה צוחקים.
"יודע מה, תבוא..."אישרתי לו, וניתקתי את השיחה.
"דור בא..."הכרזתי מעלה על ששפתיו חיוך מרוצה, מיקה הפכה סמוכה.
"עוד אחד כמוך..."נאנח בראד הצער... "זה יהרוג אותי" המשיך.
צחקקתי, "אתה תצטרך להתמודד מסתבר..."אמרתי מרוצה, סוף סוף דור מביא לי תועלת.



מקווה שאהבתם ושתגיבו

הסוכנת N100% ME
04/08/2013 12:52
חחח אהבתי מאוד.
Here To Love
04/08/2013 12:54
תודה ^^
ראית שעשיתי פוסט דמויות?
04/08/2013 13:01
כן (:
Here To Love
04/08/2013 13:04
אהבת?
הסוכנת N
04/08/2013 20:55
ח- חמוד מ- מגניב ת- תמשיכי.
Here To Love
04/08/2013 20:58
תודה ! :)))
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות

לכי תספרי להם,
לאנשים המוזרים,
שמחפשים את עצמם במחשבות של אחרים,
בחיים האיומים,
בצרות, אין סוף אהבות נכזבות,
נשיקה.
התחרפנתי.
ואור גדול עולה פתאום מתוך החושך
מושיטה יד, כמעט נוגעת את הדלת פותחת.
אתה יושב שם וקורא בבלוג.
כל השירים עליך.
כל הסיפורים עליך.
כל העצבים עליך.
ואתה מחייך.
הלב מסתחרר טיפה מתמסטל ואז נשרף.
היה נחמד, עד ששברת לי את הלב.
וזאת הסיבה שבגללה אני כאן, כותבת עליך.

אז.. היי כלום זה הבלוג וזאת אני.
מי אני בעצם?
שאלה טובה. אני בעצמי עוד לא באמת גיליתי.
אני יודעת שאני שונה.
וגם יודעת שזה נשמע כמו סוג של קלישאה אבל, אני באמת מרגישה שונה.
אני לא כמו כולן... זה מה שבטוח.
אני לא הבחורה הראשונה שנשבר לה הלב, ואני בטח גם לא האחרונה.
בסוף הכל עובר.
הכאב התשוקה תחושת האובדן.
ובסוף, בסוף כולנו מתים.
אנשים רגילים שוכחים מהכאב, מתעלמים מתגברים וממשיכים הלאה.
אך בשבילי הכאב הוא חומר גלם ליצירה הבאה.
הוא נטמע בתוכי ומשאיר חור בנשמה.
זה היתרון בלהיות אומן.
האירועים הכי קשים בחיים הופכים לסיפורים הכי טובים.
אני מנגבת את הדמעות, שוטפת את הפנים ומחדשת את האיפור שדהה.
מתיישבת מול מסך המחשב ומקלידה כל מה שהלב מכתיב.
אתם קוראים דמעות.
דמעות של לב שבור.
חברים
כבר לא כאןתיאונערה בת 18BlackChamomileangelחן
NiroLonely guyDownTheMysteryBoytimtamGreenie
אפרתMeshiנערת הגורלאנונימיץHereBecauseICareTigerLily
missteenagercosmicBFF100% MEהבלתי נראת
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תאריך פתיחת הבלוג

26/07/2013
-את הבלוג פתחתי בחופשת קיץ 2013.
אז אחרי הרבה שנים שחלמתי על "הבבלוג המושלם" כן! זה עם המוני הקוראים שאוהבים, מכבדים רק מחכים לעוד לעוד ועוד! מגיבים ושולחי אהבה בלי סוף. החלטתי לפתוח פה בלוג אומנם הוא לא בדיוק תואם את החלום, אבל הוא די בסדר אין לי תלונות.
גלישה נעימה :P

talih246@gmail.com למקרה ותרצו להכיר ♥
אני יפה

אני יודעת שאני יפה.
לא בגלל השתקפות המראה, לא על בסיס מחמאה,הערה.
או כי אמא אמרה כשהייתי קטנה.
אני יודעת שאני יפה כי ככה אני מרגישה, כשאני עוצמת עיניים לרגע או שניים רק עצמי עם עצמי יודעת, שאני באמת יפה.
ואם רק היו רואים את מי שאני מבפנים, ממש כמוני היו מבינים,
שאני באמת יפה.
AVIV GEFFEN
חיים-ספר-איפה אני?

החיים הם ספר אחד גדול, אני חוזרת ואומרת סבורה ובטוחה.
אוף העולם...
ספר ענק
ואני איני מטיילת בו
תקועה
אותו המקום
דף שקוראת וקוראת
שוב ושוב, שוב ושוב
קשה לי
לחיות את הספר שלי

"להיות נאהב על ידי מישהו נותן לך את הכוח, בזמן שלאהוב מישהו נותן לך את האומץ."
מודל מסוים לחיקוי.

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן" - ציטוט מדהים שאיתו החלטתי לפתוח.
אם אני מחשיבה את עצמי "אומנית"
חייב להיות לי מודל מסוים לחיקוי לא?
זה המודל שלי♥
"אביב גפן" למי שלא מכיר הוא זמר רוק ישראלי הידוע בכתיבתו המעוררת השראה, מרבית משיריו הם שירי מחאה אבל ישנם גם שירי אהבה שכיף לשמוע ולהתחבר מיד.
לאחרונה התמשכר בעיקר כשהלך לשפוט בתוכנית THE VOICE אבל הוא תמיד ישאר הזמר האהוב עלי.
Poison

I want to love you but I better not touch
I want to hold you, but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison, running through my veins
Poison
I don't want to break these chains
הים נעשה שחור

"אני קו אופק המחבר בין ים לשמים.
אבל השמים מתכהים והים נעשה שחור.
וילון ריסים מכסה את עיני. והמסך יורד.
ההצגה הגדולה של חיי הסתיימה."
אוהב או לא?

אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת.
מוציאה עלה עלה מהפרח , חלק בעדינות וחלק בפראות.
נו מה כבר יצא לי הפעם... כל פעם התשובה שונה, איך זה יתכן?
או שאולי אי אפשר לסמוך על הפרח אלא רק על הלב???