עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

בליבי שומרת סוד ^^

05/09/2013 17:28
Here To Love
יומן
לכל אחד מאיתנו יש סוד, או שניים, אותו אנחנו לא מגלים לאף אחד גם עם נורא רוצים. 
אך, לעיתים אנחנו מרגישים צורך תמידי לשחרר סודות ומחשבות שונות שמסתירים, אל חלל האויר גם עם אף אחד לא באמת מקשיב. הרצון לשחרר את הרגשות שמרגישים בצעקה, דיבור ולפעמים בכתיבה. 
קשה לי לספר על הסודות שלי בגלוי אני מפחדת מהאמת, מקווה שכשהתבגר יהיה לי קל יותר לפרוק מה שיש לי על הלב.
בימינו ישנה דרך נוספת לספר סודות באופן אנונימי-האינטרנט.
אנשים רבים מבקשים לחלוק עם אחרים שהם אנשים אנונימיים, את סודותיהם. אין פה התחייבות וחשיפה וזו דרך מהירה ונוחה לדעת כולם. בצורה זו הם נמנעים מהבושה ומהפחד שטומן בחשיפת הסוד.
אז מתי באמת סוד מפסיק להיות סוד?
ברגע שיותר מאיש אחד יודע עליו? יותר משתיים שלושה? ארבע? או חמישה?
אולי סוד הוא אף פעם לא סוד. אלא רק אמת שמחכה שיגלו אותה.

בינתיים הסוד שלי נשאר רק הסוד שלי.




Meshi
05/09/2013 17:33
"אז מתי באמת סוד מפסיק להיות סוד?
ברגע שיותר מאיש אחד יודע עליו? יותר משתיים שלושה? ארבע? או חמישה?
אולי סוד הוא אף פעם לא סוד. אלא רק אמת שמחכה שיגלו אותה."
מאיפה המשפט הזה מוכר לי? חחחח
Here To Love
05/09/2013 17:38
חחחחח מהחולמים.... משפט גדול!
05/09/2013 17:41
באמת משפט מדהים.
ראיתי החולמים אבל אני לא זוכרת שאמרו את זה.
אני לא זוכרת דברים מסדרות שלא אהבתי.
05/09/2013 17:36
תלוי איזה סוד.
כן לפעמיים מרגישים צורך לספר סוד.
אבל לא כל סוד. יש סודות שאני לא רוצה להוציא אף פעם, אפילו לא לבלוג. סודות שנחרטים.
Meshi
05/09/2013 17:41
אמרו לי פעם 'אל תסמכי על אף אחד חוץ מעצמך' ובתכלס זה נכון וזה גם מה שאני מנסה לעשות, לא לספר סודות כי קרו מקרים שזה עבר לכמעט כולם...וזה לא נעים...
מימי
05/09/2013 18:15
גלוריה צודקת אני בחיים לא יכתוב איזה סוד שיש לי הוא הסוד הכי הכי שלי
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות

לכי תספרי להם,
לאנשים המוזרים,
שמחפשים את עצמם במחשבות של אחרים,
בחיים האיומים,
בצרות, אין סוף אהבות נכזבות,
נשיקה.
התחרפנתי.
ואור גדול עולה פתאום מתוך החושך
מושיטה יד, כמעט נוגעת את הדלת פותחת.
אתה יושב שם וקורא בבלוג.
כל השירים עליך.
כל הסיפורים עליך.
כל העצבים עליך.
ואתה מחייך.
הלב מסתחרר טיפה מתמסטל ואז נשרף.
היה נחמד, עד ששברת לי את הלב.
וזאת הסיבה שבגללה אני כאן, כותבת עליך.

אז.. היי כלום זה הבלוג וזאת אני.
מי אני בעצם?
שאלה טובה. אני בעצמי עוד לא באמת גיליתי.
אני יודעת שאני שונה.
וגם יודעת שזה נשמע כמו סוג של קלישאה אבל, אני באמת מרגישה שונה.
אני לא כמו כולן... זה מה שבטוח.
אני לא הבחורה הראשונה שנשבר לה הלב, ואני בטח גם לא האחרונה.
בסוף הכל עובר.
הכאב התשוקה תחושת האובדן.
ובסוף, בסוף כולנו מתים.
אנשים רגילים שוכחים מהכאב, מתעלמים מתגברים וממשיכים הלאה.
אך בשבילי הכאב הוא חומר גלם ליצירה הבאה.
הוא נטמע בתוכי ומשאיר חור בנשמה.
זה היתרון בלהיות אומן.
האירועים הכי קשים בחיים הופכים לסיפורים הכי טובים.
אני מנגבת את הדמעות, שוטפת את הפנים ומחדשת את האיפור שדהה.
מתיישבת מול מסך המחשב ומקלידה כל מה שהלב מכתיב.
אתם קוראים דמעות.
דמעות של לב שבור.
חברים
כבר לא כאןתיאונערה בת 18BlackChamomileangelחן
NiroLonely guyDownTheMysteryBoytimtamGreenie
אפרתMeshiנערת הגורלאנונימיץHereBecauseICareTigerLily
missteenagercosmicBFF100% MEהבלתי נראת
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תאריך פתיחת הבלוג

26/07/2013
-את הבלוג פתחתי בחופשת קיץ 2013.
אז אחרי הרבה שנים שחלמתי על "הבבלוג המושלם" כן! זה עם המוני הקוראים שאוהבים, מכבדים רק מחכים לעוד לעוד ועוד! מגיבים ושולחי אהבה בלי סוף. החלטתי לפתוח פה בלוג אומנם הוא לא בדיוק תואם את החלום, אבל הוא די בסדר אין לי תלונות.
גלישה נעימה :P

talih246@gmail.com למקרה ותרצו להכיר ♥
אני יפה

אני יודעת שאני יפה.
לא בגלל השתקפות המראה, לא על בסיס מחמאה,הערה.
או כי אמא אמרה כשהייתי קטנה.
אני יודעת שאני יפה כי ככה אני מרגישה, כשאני עוצמת עיניים לרגע או שניים רק עצמי עם עצמי יודעת, שאני באמת יפה.
ואם רק היו רואים את מי שאני מבפנים, ממש כמוני היו מבינים,
שאני באמת יפה.
AVIV GEFFEN
חיים-ספר-איפה אני?

החיים הם ספר אחד גדול, אני חוזרת ואומרת סבורה ובטוחה.
אוף העולם...
ספר ענק
ואני איני מטיילת בו
תקועה
אותו המקום
דף שקוראת וקוראת
שוב ושוב, שוב ושוב
קשה לי
לחיות את הספר שלי

"להיות נאהב על ידי מישהו נותן לך את הכוח, בזמן שלאהוב מישהו נותן לך את האומץ."
מודל מסוים לחיקוי.

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן" - ציטוט מדהים שאיתו החלטתי לפתוח.
אם אני מחשיבה את עצמי "אומנית"
חייב להיות לי מודל מסוים לחיקוי לא?
זה המודל שלי♥
"אביב גפן" למי שלא מכיר הוא זמר רוק ישראלי הידוע בכתיבתו המעוררת השראה, מרבית משיריו הם שירי מחאה אבל ישנם גם שירי אהבה שכיף לשמוע ולהתחבר מיד.
לאחרונה התמשכר בעיקר כשהלך לשפוט בתוכנית THE VOICE אבל הוא תמיד ישאר הזמר האהוב עלי.
Poison

I want to love you but I better not touch
I want to hold you, but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison, running through my veins
Poison
I don't want to break these chains
הים נעשה שחור

"אני קו אופק המחבר בין ים לשמים.
אבל השמים מתכהים והים נעשה שחור.
וילון ריסים מכסה את עיני. והמסך יורד.
ההצגה הגדולה של חיי הסתיימה."
אוהב או לא?

אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת.
מוציאה עלה עלה מהפרח , חלק בעדינות וחלק בפראות.
נו מה כבר יצא לי הפעם... כל פעם התשובה שונה, איך זה יתכן?
או שאולי אי אפשר לסמוך על הפרח אלא רק על הלב???