עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

מי למעלה החליט שזה טוב לאהוב?

28/09/2013 21:58
Here To Love
"אני למעלה עכשיו, הפסקתי ליפול 
תעלם, תתרחק, תפסיק כבר לשאול 
ענן שחור מאובק גורם לי לחשוב 
מי למעלה החליט שזה טוב לאהוב? 

תרים ת'ראש ותביט בי, תגיד שנגמר 
אתה בטוח חושב, אהיה פה מחר 
אז לפחות תשקר, תגיד שאתה אוהב 
ממש כמו מכונה אין קשר ללב. 

אז מה יהיה איתך עם המשחק שלך 
מסך ההתעלמות שלא הורג אותך, הוא מחשל אותך 
אין לי אהבה קטנה לתת לך 
אין לי אהבה קטנה. 

עברו חודשיים מאז הולכת ברחוב 
בתוך המון אנשים נעלמת, זה טוב 
צא מהראש שלי, תן מנוחה 
גשום וקר לי עכשיו הגשם איתך. 

אני למעלה עכשיו, הפסקתי ליפול"

(מתוך "אהבה קטנה")

אני מאוד אוהבת את השיר הזה, הסיבה היא פשוטה.
המילים.
אני ממש מתחברת למילים, ממש אל כל מילה...
מחר בצפר... 
אני מקווה שלא יהיה יותר מידי נורא, כמו שבדרך כלל.
שיהיה נחמד ולא מדכא.
שאני אחייך לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים.
שאני לא אחפש את המבט שלו כמו תמיד.
ששיעור אזרחות פשוט יעלם מחיי, והפעם לתמיד.
המורה פשוט מזעזע הוא חופר הרמות לא הגיוניות
אני ילדה ערנית בדרך כלל אבל הוא פשוט לא נורמלי, הוא ממש עושה לי חשק להרביץ לו.
אם הוא חופר אז לפחות שזה יהיה מעניין!
שחברה שלי "יעל" תפסיק לעצבן אותי ותניח לי כבר.
ש"טליה" הילדה שיושבת לידי תפתח כבר את הפה בשיעור! היא כל כך שקטה שלפעמים אני פשוט
שוכחת שהיא קיימת, כולם יושבים ליד חברים ורק אותי העבירו... זה כזה לא פייר.
שהבוחן בערבית יהיה קליל....(למרות שלא למדתי)
שהמורה בשל"ח יפסיק להעיר לי, כי כבר באמת נמאס לי! אם הוא רוצה שאני לא אדבר אז שלא ישעמם
שידבר על דברים מעניינים! חוץ מזה, אני יושבת ליד "מיקה" למה הוא מצפה? 
אוי, עכשיו נזכרתי שיש לי גם שעת מחנכת אוי פאק! לא רוצהההה אני פשוט לא רוצה לפגוש בפרצוף המכוער של המורה שלי פשוט לא רוצה!
אני שונאת אותה! שונאת!!! וזה הדדי מסתבר.
אין לי כוח לעקיצות הדוחות של "רועי" (ילד מהכיתה) הוא נהנה לעצבן אותי.... הוא כל הזמן רק מעיר לי על דברים שאני עושה כי הוא יודע שזה מטריף אותי.
אין לי כוח לקום בשש בבוקר.
אין לי כוח לכלום! אני רוצה להיעלם, ללכת ולא לחזור לברוח אל מקום בו אין חוקים אין מי שיגיד מה לעשות אין בצפר אין בנים אין מי שישבור את הלב אין מי שיכאיב! לבד, רק אני ועצמי אני והמחשבות אני לא צריכה אף אחד איתי.
אבל זה לא יקרה, החיים ממשיכים להתאכזר עלי 
הדבר היחיד שמשמח אותי זה שמסיימים בשעה 5.
לפחות זה.

Meshiסאן:)
Meshi
28/09/2013 22:04
אני לא יודעת ממש מה להגיד לך חוץ מ- תישארי אופטימית ^_^
Here To Love
29/09/2013 14:16
-_- זה קשה כשיש לי כתה חרא כזו
28/09/2013 22:30
תמיד אמרתי שזה שיר טוב למרות שאני לא אוהבת מוזיקה ישראלית.
בהצלחה לך מחר ותשמרי על חיוך!
Here To Love
29/09/2013 14:16
זה שיר מושלם! תודה, עבר ב"הצלחה" פחות או יותר
100% ME
28/09/2013 23:00
תהני ילדונת, ישלנו לסבול את זה ביחד עד חנוכה... סה לה וי*~*
Here To Love
29/09/2013 14:17
בכל הכוח!!!
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות

לכי תספרי להם,
לאנשים המוזרים,
שמחפשים את עצמם במחשבות של אחרים,
בחיים האיומים,
בצרות, אין סוף אהבות נכזבות,
נשיקה.
התחרפנתי.
ואור גדול עולה פתאום מתוך החושך
מושיטה יד, כמעט נוגעת את הדלת פותחת.
אתה יושב שם וקורא בבלוג.
כל השירים עליך.
כל הסיפורים עליך.
כל העצבים עליך.
ואתה מחייך.
הלב מסתחרר טיפה מתמסטל ואז נשרף.
היה נחמד, עד ששברת לי את הלב.
וזאת הסיבה שבגללה אני כאן, כותבת עליך.

אז.. היי כלום זה הבלוג וזאת אני.
מי אני בעצם?
שאלה טובה. אני בעצמי עוד לא באמת גיליתי.
אני יודעת שאני שונה.
וגם יודעת שזה נשמע כמו סוג של קלישאה אבל, אני באמת מרגישה שונה.
אני לא כמו כולן... זה מה שבטוח.
אני לא הבחורה הראשונה שנשבר לה הלב, ואני בטח גם לא האחרונה.
בסוף הכל עובר.
הכאב התשוקה תחושת האובדן.
ובסוף, בסוף כולנו מתים.
אנשים רגילים שוכחים מהכאב, מתעלמים מתגברים וממשיכים הלאה.
אך בשבילי הכאב הוא חומר גלם ליצירה הבאה.
הוא נטמע בתוכי ומשאיר חור בנשמה.
זה היתרון בלהיות אומן.
האירועים הכי קשים בחיים הופכים לסיפורים הכי טובים.
אני מנגבת את הדמעות, שוטפת את הפנים ומחדשת את האיפור שדהה.
מתיישבת מול מסך המחשב ומקלידה כל מה שהלב מכתיב.
אתם קוראים דמעות.
דמעות של לב שבור.
חברים
כבר לא כאןתיאונערה בת 18BlackChamomileangelחן
NiroLonely guyDownTheMysteryBoytimtamGreenie
אפרתMeshiנערת הגורלאנונימיץHereBecauseICareTigerLily
missteenagercosmicBFF100% MEהבלתי נראת
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תאריך פתיחת הבלוג

26/07/2013
-את הבלוג פתחתי בחופשת קיץ 2013.
אז אחרי הרבה שנים שחלמתי על "הבבלוג המושלם" כן! זה עם המוני הקוראים שאוהבים, מכבדים רק מחכים לעוד לעוד ועוד! מגיבים ושולחי אהבה בלי סוף. החלטתי לפתוח פה בלוג אומנם הוא לא בדיוק תואם את החלום, אבל הוא די בסדר אין לי תלונות.
גלישה נעימה :P

talih246@gmail.com למקרה ותרצו להכיר ♥
אני יפה

אני יודעת שאני יפה.
לא בגלל השתקפות המראה, לא על בסיס מחמאה,הערה.
או כי אמא אמרה כשהייתי קטנה.
אני יודעת שאני יפה כי ככה אני מרגישה, כשאני עוצמת עיניים לרגע או שניים רק עצמי עם עצמי יודעת, שאני באמת יפה.
ואם רק היו רואים את מי שאני מבפנים, ממש כמוני היו מבינים,
שאני באמת יפה.
AVIV GEFFEN
חיים-ספר-איפה אני?

החיים הם ספר אחד גדול, אני חוזרת ואומרת סבורה ובטוחה.
אוף העולם...
ספר ענק
ואני איני מטיילת בו
תקועה
אותו המקום
דף שקוראת וקוראת
שוב ושוב, שוב ושוב
קשה לי
לחיות את הספר שלי

"להיות נאהב על ידי מישהו נותן לך את הכוח, בזמן שלאהוב מישהו נותן לך את האומץ."
מודל מסוים לחיקוי.

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן" - ציטוט מדהים שאיתו החלטתי לפתוח.
אם אני מחשיבה את עצמי "אומנית"
חייב להיות לי מודל מסוים לחיקוי לא?
זה המודל שלי♥
"אביב גפן" למי שלא מכיר הוא זמר רוק ישראלי הידוע בכתיבתו המעוררת השראה, מרבית משיריו הם שירי מחאה אבל ישנם גם שירי אהבה שכיף לשמוע ולהתחבר מיד.
לאחרונה התמשכר בעיקר כשהלך לשפוט בתוכנית THE VOICE אבל הוא תמיד ישאר הזמר האהוב עלי.
Poison

I want to love you but I better not touch
I want to hold you, but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison, running through my veins
Poison
I don't want to break these chains
הים נעשה שחור

"אני קו אופק המחבר בין ים לשמים.
אבל השמים מתכהים והים נעשה שחור.
וילון ריסים מכסה את עיני. והמסך יורד.
ההצגה הגדולה של חיי הסתיימה."
אוהב או לא?

אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת.
מוציאה עלה עלה מהפרח , חלק בעדינות וחלק בפראות.
נו מה כבר יצא לי הפעם... כל פעם התשובה שונה, איך זה יתכן?
או שאולי אי אפשר לסמוך על הפרח אלא רק על הלב???