עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

הוא מעשן "_"

03/10/2013 10:58
Here To Love
"הוא מעשן!" מכריזה מיקה, אני מביטה בה דקה ארוכה ולבסוף אני מגלגלת את העיניים ברוגז ובתסכול ומסתכלת עליה במבט אדיש ומאיוש מעט.
"אני אומרת לך שהוא מעשן!" נמלטה צעקה איומה מפיה היא צעקה כה חזק שהצליחה להחריש מעט את אוזני.
"אז מה?" שאלתי בתמימות מושכת בכתפיי כלא מבינה.
היא הרימה את עיניה מהטלפון הנייד שלה, נתנה בי מבט מופתע ושאלה שנית
"היית רוצה חבר מעשן?!"
"זה לא היה מפריע לי..." עניתי אך לא הייתי בטוחה בתשובתי, חששתי שאני עושה את הדבר הלא נכון
להתחיל ויכוח עם מיקה, זה לא הדבר הכי נכון לעשות.
 בטח לא ביום שהתחיל נחמד.
"זה מסריח! זה מגעיל! זה דוחה! זה מבחיל! זה איכס! איך את יכולה?" היא נחפזה החוצה בטרם עניתי.
 "אם אני אוהב מישהו, לא יפריע לי שהוא יעשן, מה אם נווה היה מעשן את היית מפסיקה לאהוב אותו?"
עניתי בכנות, מעולם לא חשבתי שבאמת ננהל את השיחה הזו אבל פתאום זה הרגיש הכי נכון בעולם.
"זה היה מוריד לי ממנו" היא ענתה. ראיתי בעיניה כמה שהיא לא בטוחה בתשובתה.
"מאיפה לך לדעת שלא תעשני בעתיד?" התעניתי.
"כי לא, אני לא עושה את זה לעצמי" היא חזרה להביט בטלפון הנייד, כאילו מתחמקת.
"את לא יכולה לדעת מה יהיה בעוד כמה שנים" השתגעתי מכמות הנאיביות שלה, הרי אף אחד לא באמת יכול לדעת מה יעשה בעתיד או מה יחליט לגבי עצמו, מיקה טוענת שזה מה שהיא החליטה וההחלטה הזו תישאר איתה ל"עולם" היא אומרת שהיא לא תעשה את הטעות שעשו בני משפחת.
איפה שהו אני מבינה, כל המשפחה שלי מעשנת, כולם מלבד אמא וכולם מצטערים על זה היום.
כולם מכורים.
עוד מגיל צעיר ממש כמו מיקה הצבתי לעצמי מטרה.
'לא לעשן'
אני מקווה שהגיל לא יבלבל אותי.

כל זה קרה אתמול בהפסקה הגדולה.
אני ומיקה עוקבות כבר שבוע אחרי ילד חתיך מכתה יא'.
אבל השיחה הזו התחילה רק כי ראינו אותו הולך ל"מחששה"
עקבנו אחריו וראינו שהוא מעשן.
והמון.
מיקה טוענת שהוא סתם מתלהב.
ושהוא עושה את זה רק כי הוא חושב שזה הופך אותו ל'מגניב' 
זה שטותי לחלוטין.
אני לא מבינה מה כל כך מגניב בזה...


cosmicBFFאליסה
03/10/2013 11:09
איזה יפה זה
Here To Love
03/10/2013 11:13
תודה רבה, נחמד לדעת שאני לא היחידה שנשארה בבית היום :)
cosmicBFF
03/10/2013 14:16
אם זה היה קורה לי, לא הייתי "יורדת ממנו", אלא אם היינו ביחד הייתי מנסה לשכנע אותו להפסיק, ואם הוא לא היה מפסיק... זו החלטה שלו ולא שלי, ואני מכבדת את זה.את צריכה להסביר לה את זה...
מיקה פשוט לא מבינה... כשזה בנוגע לאהבה שלה, לא אכפת לה... ואפשר להוכיח זאת ממה שהיא אמרה לגבי הילד ב-יא'.
(K)
דניאל
03/10/2013 14:39
מדהים.. זה מקרה אמיתי? כי אן כן אז צדקת, לא אמור להפריע לך לאהוב אותו, אבל אני בכל זאת מסכימה עם מיקה..
Here To Love
03/10/2013 14:53
כן זה קרה אתמול...
ותודה:)
שקד
06/10/2013 22:47
אני שונאת ריח של סיגריות אבל גם לי זה קורה.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות

לכי תספרי להם,
לאנשים המוזרים,
שמחפשים את עצמם במחשבות של אחרים,
בחיים האיומים,
בצרות, אין סוף אהבות נכזבות,
נשיקה.
התחרפנתי.
ואור גדול עולה פתאום מתוך החושך
מושיטה יד, כמעט נוגעת את הדלת פותחת.
אתה יושב שם וקורא בבלוג.
כל השירים עליך.
כל הסיפורים עליך.
כל העצבים עליך.
ואתה מחייך.
הלב מסתחרר טיפה מתמסטל ואז נשרף.
היה נחמד, עד ששברת לי את הלב.
וזאת הסיבה שבגללה אני כאן, כותבת עליך.

אז.. היי כלום זה הבלוג וזאת אני.
מי אני בעצם?
שאלה טובה. אני בעצמי עוד לא באמת גיליתי.
אני יודעת שאני שונה.
וגם יודעת שזה נשמע כמו סוג של קלישאה אבל, אני באמת מרגישה שונה.
אני לא כמו כולן... זה מה שבטוח.
אני לא הבחורה הראשונה שנשבר לה הלב, ואני בטח גם לא האחרונה.
בסוף הכל עובר.
הכאב התשוקה תחושת האובדן.
ובסוף, בסוף כולנו מתים.
אנשים רגילים שוכחים מהכאב, מתעלמים מתגברים וממשיכים הלאה.
אך בשבילי הכאב הוא חומר גלם ליצירה הבאה.
הוא נטמע בתוכי ומשאיר חור בנשמה.
זה היתרון בלהיות אומן.
האירועים הכי קשים בחיים הופכים לסיפורים הכי טובים.
אני מנגבת את הדמעות, שוטפת את הפנים ומחדשת את האיפור שדהה.
מתיישבת מול מסך המחשב ומקלידה כל מה שהלב מכתיב.
אתם קוראים דמעות.
דמעות של לב שבור.
חברים
כבר לא כאןתיאונערה בת 18BlackChamomileangelחן
NiroLonely guyDownTheMysteryBoytimtamGreenie
אפרתMeshiנערת הגורלאנונימיץHereBecauseICareTigerLily
missteenagercosmicBFF100% MEהבלתי נראת
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תאריך פתיחת הבלוג

26/07/2013
-את הבלוג פתחתי בחופשת קיץ 2013.
אז אחרי הרבה שנים שחלמתי על "הבבלוג המושלם" כן! זה עם המוני הקוראים שאוהבים, מכבדים רק מחכים לעוד לעוד ועוד! מגיבים ושולחי אהבה בלי סוף. החלטתי לפתוח פה בלוג אומנם הוא לא בדיוק תואם את החלום, אבל הוא די בסדר אין לי תלונות.
גלישה נעימה :P

talih246@gmail.com למקרה ותרצו להכיר ♥
אני יפה

אני יודעת שאני יפה.
לא בגלל השתקפות המראה, לא על בסיס מחמאה,הערה.
או כי אמא אמרה כשהייתי קטנה.
אני יודעת שאני יפה כי ככה אני מרגישה, כשאני עוצמת עיניים לרגע או שניים רק עצמי עם עצמי יודעת, שאני באמת יפה.
ואם רק היו רואים את מי שאני מבפנים, ממש כמוני היו מבינים,
שאני באמת יפה.
AVIV GEFFEN
חיים-ספר-איפה אני?

החיים הם ספר אחד גדול, אני חוזרת ואומרת סבורה ובטוחה.
אוף העולם...
ספר ענק
ואני איני מטיילת בו
תקועה
אותו המקום
דף שקוראת וקוראת
שוב ושוב, שוב ושוב
קשה לי
לחיות את הספר שלי

"להיות נאהב על ידי מישהו נותן לך את הכוח, בזמן שלאהוב מישהו נותן לך את האומץ."
מודל מסוים לחיקוי.

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן" - ציטוט מדהים שאיתו החלטתי לפתוח.
אם אני מחשיבה את עצמי "אומנית"
חייב להיות לי מודל מסוים לחיקוי לא?
זה המודל שלי♥
"אביב גפן" למי שלא מכיר הוא זמר רוק ישראלי הידוע בכתיבתו המעוררת השראה, מרבית משיריו הם שירי מחאה אבל ישנם גם שירי אהבה שכיף לשמוע ולהתחבר מיד.
לאחרונה התמשכר בעיקר כשהלך לשפוט בתוכנית THE VOICE אבל הוא תמיד ישאר הזמר האהוב עלי.
Poison

I want to love you but I better not touch
I want to hold you, but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison, running through my veins
Poison
I don't want to break these chains
הים נעשה שחור

"אני קו אופק המחבר בין ים לשמים.
אבל השמים מתכהים והים נעשה שחור.
וילון ריסים מכסה את עיני. והמסך יורד.
ההצגה הגדולה של חיי הסתיימה."
אוהב או לא?

אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת.
מוציאה עלה עלה מהפרח , חלק בעדינות וחלק בפראות.
נו מה כבר יצא לי הפעם... כל פעם התשובה שונה, איך זה יתכן?
או שאולי אי אפשר לסמוך על הפרח אלא רק על הלב???