עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

יש אי שם

25/10/2013 16:46
Here To Love
קטע
פיניתי לך מקום אצלי בחיים.
מקום שנסגר וקטן עם השנים.
שעברו ועברו ואין זכר למה שהייתה. 
איך יכול להיות ששאתה אוהב אותי ולא יודע מה חסר לי.
ושוב מודה לך שגרמת לי להישבר.
לבכות ולבכות רק זיכרונות מעוררי רגש לא ברור.
רק תקווה שמתנפצת שוב ושוב.
רק ציפייה שטמונה בלב, שכל כך אוהב.
רק התרסקות שעלולה לגרום נזק.
אפילו המקום השמור לך כבר שכח מי אתה.
שכח מה הייתה עבורי שכח מה הייתי עבורך.
מי היה מאמין, אבל הפסקתי לנסות לשכנע את עצמי... אני מודה.
אני זקוקה לאהבתך.
אני זקוקה לעינייך שיביטו ויבטיחו.
ניסיון לחזור לשביל השפיות הולכת צעד אחר צעד ונזהרת שלא למעוד.
הקול הפנימי צפצופי הודעות מן המחשב קולות מהמזגן שיחות שלא נענות מיליוני דברים שמפרים את הדממה השוררת כאן.
נפרצת דלת החדר בסערה ופתאום הכל נראה כמו חלק מחלום. 
"בבקשה שזה יהיה אתה" מתחננת, זאת רק מיקה 
הלב מתרסק פגיעה כלכך צורבת עזבת אותי והלכת לאחרת.
 רוצה לצעוק בכל הכוח ולא לשתוק עד שיגמר הדבר, לא לבלוע את הרוק אלא להפגין אומץ ולהרים את הקול יותר ממה שאפשר.
אבל הפחד חונק אותי, מיקה עומדת ובוהה בי לא מבינה למה פניי כה חורות למה החיוך התמידי לא מרוח לי על הפנים למה המחשב זרוק על הרצפה למה הכבלים מפוזרים ברחבי החדר למה אני יושבת על הרצפה בפינת החדר מכסה את ראשי בידי כדמעות צונחות מעיניי ונספגות בשרוולי חולצתי.
אני מרימה את ראשי ונועצת בה מבא מאיים.
היא מתקרבת ויושבת על הרצפה לצידי.
"מה קרה?" היא ממהרת לשאול.
"עזבי אותי!" אני תוקפת.
קמה ויוצאת מהחדר בריצה טורקת את הדלת ויוצאת את הרחוב הקר.
ערפל מכסה את הכבישים אך אני עדיין יכולה למצוא את הדרך.
פוסעת בשביל המוליך אל הגן, עם השביל הערפל ירד והכל הופך ברור.
שבועיים לא הייתי כאן, וכלום לא השתנה עצי הצאלון יוקדים בפריחה אדומה הדשא מבריק בירוק סביבי פרחים בצבע השמש קורנים וממלאים בחום שמי שקיעה וציפורים נודדות.
מסביב לא ניראה איש והכל ניראה כחלק מציור.
ציור שהצליח להרגיע ולשכוח את כל הצרות.

'אי שם יש מקום שמחכה רק לך, רק דע למצוא אותו' 

קטע שכתבתי, אשמח לשמוע ביקורות

me-***MeshiSuzanDown
me-***
25/10/2013 17:24
זה מדהים איך שאת כותבת!
wow.. אין לי ממש ביקורות אבל את ממש כותבת יפה.
Here To Love
25/10/2013 17:37
תודה רבה ♥♥
Meshi
25/10/2013 17:35
זה יפה (:
אממ ביקורת...
לא ממש הבנתי איך כול השורות מתקשרות. עברת מדבר קיצוני אחד לאחר.

שבת שלום ^__^
Here To Love
25/10/2013 17:36
תודה, וכן אני יודעת זאת הייתה המטרה *~*
25/10/2013 19:51
ממש יפה
Here To Love
25/10/2013 20:06
תודה ♥
25/10/2013 23:23
וואו. עמוק, יפהפייה, אין מילים, את רושמת מדהים!
Here To Love
26/10/2013 11:04
תודה רבה ^~^
Down
26/10/2013 10:30
מסכימה עם אלה שמעליי. פשוט מדהים.
Here To Love
26/10/2013 11:05
תודה רבה כיף לשמוע שאהבתן :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות

לכי תספרי להם,
לאנשים המוזרים,
שמחפשים את עצמם במחשבות של אחרים,
בחיים האיומים,
בצרות, אין סוף אהבות נכזבות,
נשיקה.
התחרפנתי.
ואור גדול עולה פתאום מתוך החושך
מושיטה יד, כמעט נוגעת את הדלת פותחת.
אתה יושב שם וקורא בבלוג.
כל השירים עליך.
כל הסיפורים עליך.
כל העצבים עליך.
ואתה מחייך.
הלב מסתחרר טיפה מתמסטל ואז נשרף.
היה נחמד, עד ששברת לי את הלב.
וזאת הסיבה שבגללה אני כאן, כותבת עליך.

אז.. היי כלום זה הבלוג וזאת אני.
מי אני בעצם?
שאלה טובה. אני בעצמי עוד לא באמת גיליתי.
אני יודעת שאני שונה.
וגם יודעת שזה נשמע כמו סוג של קלישאה אבל, אני באמת מרגישה שונה.
אני לא כמו כולן... זה מה שבטוח.
אני לא הבחורה הראשונה שנשבר לה הלב, ואני בטח גם לא האחרונה.
בסוף הכל עובר.
הכאב התשוקה תחושת האובדן.
ובסוף, בסוף כולנו מתים.
אנשים רגילים שוכחים מהכאב, מתעלמים מתגברים וממשיכים הלאה.
אך בשבילי הכאב הוא חומר גלם ליצירה הבאה.
הוא נטמע בתוכי ומשאיר חור בנשמה.
זה היתרון בלהיות אומן.
האירועים הכי קשים בחיים הופכים לסיפורים הכי טובים.
אני מנגבת את הדמעות, שוטפת את הפנים ומחדשת את האיפור שדהה.
מתיישבת מול מסך המחשב ומקלידה כל מה שהלב מכתיב.
אתם קוראים דמעות.
דמעות של לב שבור.
חברים
כבר לא כאןתיאונערה בת 18BlackChamomileangelחן
NiroLonely guyDownTheMysteryBoytimtamGreenie
אפרתMeshiנערת הגורלאנונימיץHereBecauseICareTigerLily
missteenagercosmicBFF100% MEהבלתי נראת
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תאריך פתיחת הבלוג

26/07/2013
-את הבלוג פתחתי בחופשת קיץ 2013.
אז אחרי הרבה שנים שחלמתי על "הבבלוג המושלם" כן! זה עם המוני הקוראים שאוהבים, מכבדים רק מחכים לעוד לעוד ועוד! מגיבים ושולחי אהבה בלי סוף. החלטתי לפתוח פה בלוג אומנם הוא לא בדיוק תואם את החלום, אבל הוא די בסדר אין לי תלונות.
גלישה נעימה :P

talih246@gmail.com למקרה ותרצו להכיר ♥
אני יפה

אני יודעת שאני יפה.
לא בגלל השתקפות המראה, לא על בסיס מחמאה,הערה.
או כי אמא אמרה כשהייתי קטנה.
אני יודעת שאני יפה כי ככה אני מרגישה, כשאני עוצמת עיניים לרגע או שניים רק עצמי עם עצמי יודעת, שאני באמת יפה.
ואם רק היו רואים את מי שאני מבפנים, ממש כמוני היו מבינים,
שאני באמת יפה.
AVIV GEFFEN
חיים-ספר-איפה אני?

החיים הם ספר אחד גדול, אני חוזרת ואומרת סבורה ובטוחה.
אוף העולם...
ספר ענק
ואני איני מטיילת בו
תקועה
אותו המקום
דף שקוראת וקוראת
שוב ושוב, שוב ושוב
קשה לי
לחיות את הספר שלי

"להיות נאהב על ידי מישהו נותן לך את הכוח, בזמן שלאהוב מישהו נותן לך את האומץ."
מודל מסוים לחיקוי.

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן" - ציטוט מדהים שאיתו החלטתי לפתוח.
אם אני מחשיבה את עצמי "אומנית"
חייב להיות לי מודל מסוים לחיקוי לא?
זה המודל שלי♥
"אביב גפן" למי שלא מכיר הוא זמר רוק ישראלי הידוע בכתיבתו המעוררת השראה, מרבית משיריו הם שירי מחאה אבל ישנם גם שירי אהבה שכיף לשמוע ולהתחבר מיד.
לאחרונה התמשכר בעיקר כשהלך לשפוט בתוכנית THE VOICE אבל הוא תמיד ישאר הזמר האהוב עלי.
Poison

I want to love you but I better not touch
I want to hold you, but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison, running through my veins
Poison
I don't want to break these chains
הים נעשה שחור

"אני קו אופק המחבר בין ים לשמים.
אבל השמים מתכהים והים נעשה שחור.
וילון ריסים מכסה את עיני. והמסך יורד.
ההצגה הגדולה של חיי הסתיימה."
אוהב או לא?

אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת.
מוציאה עלה עלה מהפרח , חלק בעדינות וחלק בפראות.
נו מה כבר יצא לי הפעם... כל פעם התשובה שונה, איך זה יתכן?
או שאולי אי אפשר לסמוך על הפרח אלא רק על הלב???