עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

קשה בלעדייך

03/11/2013 22:03
Here To Love
אף פעם לא הצלחתי לעצור את הדמעות.
לבכות על הרבה דברים ולא לנסות.
הוא לא הצליח לאהוב אותי.
הרבה כאב ורחמים עצמיים, נספגים בים דמעות שזולגות על לחיי וזועקות 'עזרה'.
ואף אחד לא ראה.
אף אחד לא בא.
לבד במערכה.
לבד נגד הכאב.
ושוב מגיעות הדמעות שזולגות לאורך גופי עד לאדמה.
שם נספגות הן.
כי זהו מקומן.
וכל דמעה סופחת טיפה מהנשמה.
שוכבת במיטה, מרוסקת.
מוצאת עצמי שוב קוברת את פניי בכר.
כי אם ידעת כמה לילות ביליתי בתהיות.
עליך ועלי.
וכמה כאב לי להיות.
זאת שהחזיקה ונקמה ובגדול.
כי זה אתה שמכל הכיוונים פגעת.
אבל ניסיתי, באמת.
והכל חלף.
ושוב אוהבת.
ואתה שכבר שחכת ורחוק.
בוא ותציל אותי, עכשיו כי זה כואב.
בוא ותיקח אותי, עכשיו כי אני לא בטוחה שנשאר לי עוד הרבה.
לעולם שבו רק אני ואתה.
רק אני והרגשה.
רק אתה והדמעה.
שזולגת.
ונספגת.
בשעות של אמת.
ואין בי שקר.
והנה הגיע הרגע.
שידעתי שיבוא.
כמו כולן.
גם אני מצטערת.
מצטערת.
על הכל.
המילים שבהן פגעתי.
הדמעות שזייפתי.
האדישות שביימתי.
העקיצות שזרקתי.
הקרות ששידרתי.
כל כך הרבה יש לי לומר.
אבל מסכמת.
סליחה.
בבקשה, תחזור.
ועכשיו כי קשה בלעדייך.

ממ.. קטע קצר שסיימתי לכתוב בדיוק עכשיו, אשמח לשמוע מה אתם חושבים 
ותודה לכ.ד.ב החמוד שעזר לי לגרום לזה לישמע נסבל, מזל שיש אותך :)
Black and White depressed depression sad suicidal suicide lonely pain hurt alone fat crying self harm hopeless cut cutting stay strong ugly cuts die cry tears scars sadness useless worthless disorder Guilty selfharm i wanna die
SuzanDownBlackChamomile
03/11/2013 22:04
אני אוהבת את אייך שאת כותבת!
Here To Love
03/11/2013 22:05
שמחה שאת אוהבת, תודה רבה ♥
Suzan
03/11/2013 22:15
אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך.
Here To Love
03/11/2013 22:15
תודה רבה ♥ נחמד לשמוע
03/11/2013 22:47
כתיבה כל כך יפה :׳(
Here To Love
04/11/2013 06:50
תודה ^~^
Black life
04/11/2013 17:04
הכתיבה שלך מפתיעה כל פעם מחדש!!!
הפוסט הזה כל כך מרגש שבא לי לבכות!!!!1
Here To Love
04/11/2013 17:32
ואו, ממש נחמד לשמוע תודה רבה ♥
04/11/2013 18:24
אני ממש מתחברת למה שאת כותבת וראיתי שאת גם קוראת את הבלוג שלי, אם בא לך לדבר
shayki999@gmail.com אני ממש אשמח (:
Here To Love
04/11/2013 19:01
בכיף, ותודה רבה ♥ אני מאוד שמחה שאת מתחברת
Be Your Own Hero
16/11/2013 20:18
ממש יפה...
אמרו לך שאת כותבת מדהים?♥
Here To Love
16/11/2013 21:39
הוו! זה נורא מעודד אותי תודה רבה רבה :-)
Be Your Own Hero
17/11/2013 15:19
בבקשה♥
life is sweet
17/11/2013 17:25
סליחה, זה לא ממש קשור, אבל מאיפה הרקע?
Here To Love
17/11/2013 19:56
סתם מהאינטרנט לא זוכרת בדיוק מאיפה ><
life is sweet
23/11/2013 20:07
אהה אוקי תודה :)
גיל
18/11/2013 15:18
כותבת מדהימה אין כמוה
Here To Love
18/11/2013 15:20
הוו חחח תודה ♥
Mr07
18/11/2013 15:20
אהבתי!!
Here To Love
18/11/2013 15:21
תודה רבה :)
Down
18/11/2013 16:07
את כותבת מדהים, כרגיל :)
מרגש. ואני כל כך מצטערת בשבילך ♥
Here To Love
18/11/2013 18:51
תודה רבה ♥ מעריכה את זה מאוד :)
19/11/2013 20:52
כותבת מהמם, כמו תמיד :)
מרגש במיוחד..
Here To Love
20/11/2013 16:04
♥תודה♥
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות

לכי תספרי להם,
לאנשים המוזרים,
שמחפשים את עצמם במחשבות של אחרים,
בחיים האיומים,
בצרות, אין סוף אהבות נכזבות,
נשיקה.
התחרפנתי.
ואור גדול עולה פתאום מתוך החושך
מושיטה יד, כמעט נוגעת את הדלת פותחת.
אתה יושב שם וקורא בבלוג.
כל השירים עליך.
כל הסיפורים עליך.
כל העצבים עליך.
ואתה מחייך.
הלב מסתחרר טיפה מתמסטל ואז נשרף.
היה נחמד, עד ששברת לי את הלב.
וזאת הסיבה שבגללה אני כאן, כותבת עליך.

אז.. היי כלום זה הבלוג וזאת אני.
מי אני בעצם?
שאלה טובה. אני בעצמי עוד לא באמת גיליתי.
אני יודעת שאני שונה.
וגם יודעת שזה נשמע כמו סוג של קלישאה אבל, אני באמת מרגישה שונה.
אני לא כמו כולן... זה מה שבטוח.
אני לא הבחורה הראשונה שנשבר לה הלב, ואני בטח גם לא האחרונה.
בסוף הכל עובר.
הכאב התשוקה תחושת האובדן.
ובסוף, בסוף כולנו מתים.
אנשים רגילים שוכחים מהכאב, מתעלמים מתגברים וממשיכים הלאה.
אך בשבילי הכאב הוא חומר גלם ליצירה הבאה.
הוא נטמע בתוכי ומשאיר חור בנשמה.
זה היתרון בלהיות אומן.
האירועים הכי קשים בחיים הופכים לסיפורים הכי טובים.
אני מנגבת את הדמעות, שוטפת את הפנים ומחדשת את האיפור שדהה.
מתיישבת מול מסך המחשב ומקלידה כל מה שהלב מכתיב.
אתם קוראים דמעות.
דמעות של לב שבור.
חברים
כבר לא כאןתיאונערה בת 18BlackChamomileangelחן
NiroLonely guyDownTheMysteryBoytimtamGreenie
אפרתMeshiנערת הגורלאנונימיץHereBecauseICareTigerLily
missteenagercosmicBFF100% MEהבלתי נראת
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תאריך פתיחת הבלוג

26/07/2013
-את הבלוג פתחתי בחופשת קיץ 2013.
אז אחרי הרבה שנים שחלמתי על "הבבלוג המושלם" כן! זה עם המוני הקוראים שאוהבים, מכבדים רק מחכים לעוד לעוד ועוד! מגיבים ושולחי אהבה בלי סוף. החלטתי לפתוח פה בלוג אומנם הוא לא בדיוק תואם את החלום, אבל הוא די בסדר אין לי תלונות.
גלישה נעימה :P

talih246@gmail.com למקרה ותרצו להכיר ♥
אני יפה

אני יודעת שאני יפה.
לא בגלל השתקפות המראה, לא על בסיס מחמאה,הערה.
או כי אמא אמרה כשהייתי קטנה.
אני יודעת שאני יפה כי ככה אני מרגישה, כשאני עוצמת עיניים לרגע או שניים רק עצמי עם עצמי יודעת, שאני באמת יפה.
ואם רק היו רואים את מי שאני מבפנים, ממש כמוני היו מבינים,
שאני באמת יפה.
AVIV GEFFEN
חיים-ספר-איפה אני?

החיים הם ספר אחד גדול, אני חוזרת ואומרת סבורה ובטוחה.
אוף העולם...
ספר ענק
ואני איני מטיילת בו
תקועה
אותו המקום
דף שקוראת וקוראת
שוב ושוב, שוב ושוב
קשה לי
לחיות את הספר שלי

"להיות נאהב על ידי מישהו נותן לך את הכוח, בזמן שלאהוב מישהו נותן לך את האומץ."
מודל מסוים לחיקוי.

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן" - ציטוט מדהים שאיתו החלטתי לפתוח.
אם אני מחשיבה את עצמי "אומנית"
חייב להיות לי מודל מסוים לחיקוי לא?
זה המודל שלי♥
"אביב גפן" למי שלא מכיר הוא זמר רוק ישראלי הידוע בכתיבתו המעוררת השראה, מרבית משיריו הם שירי מחאה אבל ישנם גם שירי אהבה שכיף לשמוע ולהתחבר מיד.
לאחרונה התמשכר בעיקר כשהלך לשפוט בתוכנית THE VOICE אבל הוא תמיד ישאר הזמר האהוב עלי.
Poison

I want to love you but I better not touch
I want to hold you, but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison, running through my veins
Poison
I don't want to break these chains
הים נעשה שחור

"אני קו אופק המחבר בין ים לשמים.
אבל השמים מתכהים והים נעשה שחור.
וילון ריסים מכסה את עיני. והמסך יורד.
ההצגה הגדולה של חיי הסתיימה."
אוהב או לא?

אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת.
מוציאה עלה עלה מהפרח , חלק בעדינות וחלק בפראות.
נו מה כבר יצא לי הפעם... כל פעם התשובה שונה, איך זה יתכן?
או שאולי אי אפשר לסמוך על הפרח אלא רק על הלב???