עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

ילד באתי לבקר

10/12/2013 19:00
Here To Love
בית קברות.
חשוך ואפל.
בן שנים רבות.
פוסעת בקלילות בין הקברים.
פוסעת וחושבת, מי היו או מה היו אומרים.
פוסעת ובוחנת שמות, מי כאן ריסק משפחות.
מי חסר לכל כך הרבה אנשים והשאיר בהם חלל ריק שאף אחד עוד לא יכול למלא.
מי השאיר את אהוביו אומללים.
מי גרם להר של געגועים מלאי אובדן וצער.
חנק נוראי בגרון, חנק של לפני דמעות.
קשה לטייל בבית קבות.
עוד יותר קשה לדעת שכמה מטרים מתחת לרגליים שורצות גופות.
כולם ממשכים בדרכם, בטח כבר שכחו את קרובם.
בית קברות נטוש, אף אחד לא נכנס, אין טעם, למה.
הרי אין כאן אף אדם מוכר.
אני נעצרת מול קבר שתפס לי את העין.
קבר קטן ללא כתובת או שם.
אדם אבוד.
ללא אף אחד שיודע שהוא בכלל היה כאן, ואיננו.
אני יורדת ובוחנת אותו מקרוב מבינה שזה הוא קבר של ילד.
ילד שלא סיים את חיו.
שבעצם אפילו לא באמת זכה להתחיל אותם.
אני אוחזת באבן ששהתה על האדמה ומניחה אותה בעדינות על הקבר מרגישה איך הוא מושך אותי אליו וזועק "היי את כאן, סוף סוף באת לבקר חיכיתי לך ילדה" לרגע אפילו יכולתי להישבע שחשתי באדם קרוב.
דמעה משתחררת, צונחת על הקבר.
כל המחשבות שהטרידו במשך חודשים לרגע נעלמו.
ענני הגשם כבר נאספו בשמיים, נדמה שמתקרבת סופה.
גופי מתקרר, אויר קריר מלטף את פני, אולי רוחו שלך ילד? אולי זה רק אתה שבאת לומר תודה ולבחון מי זאת הילדה שהינה הגיעה לבקר דווקא אותך.
אני מעבירה את האצבע על אבן הקבר הקפואה, ושואלת את עצמי מה באמת קרה.
מי לא היה שם בשבילך ילד.
למה הלכת מהעולם כל כך צעיר.
מי גרם לך לאבד את החיים.
מי לקח ממך אותם.
אני כאן, בוא ותספר לי מה באמת קרה למה אתה כאן כל כך לבד.
צמרמורת.
אולי זה אתה ששמת קץ לחייך.
אולי זה דווקא אדם אכזר שלחץ על ההדק שגמר הכל, אני הייתי כאן ילד.
הייתי כאן כדי לזכור.

חתיכת יום עבר עלי אתמול, החלטתי לכתוב על זה קטע, יצא קצת עצוב לטעמי אבל במקום נמאס כבר לכתוב על אהבות קצת לגוון ואם כבר ביקרתי בבית קברות אז למה לא לשתף.. אז מה אתם אומרים?
me-***Suzanע.מ.DarkEagleThe Cheshire CatrAz ^MeshiDownBe Your Own Hero❥AngelK❥TigerLilyלילך ציבעוניBlackChamomile
לילך ציבעוני
10/12/2013 20:29
זה ממש יפה
סופרת כוכבים
10/12/2013 21:35
אני אומרת - וואו.
The Cheshire Cat
10/12/2013 22:26
מדהים,
ריגשת ברמות אחרות...
11/12/2013 19:12
WOW-אין משהו אחר....
Meshi
11/12/2013 23:57
אין לי מילים. בהחלט מרגש ויצירתי♥
Down
12/12/2013 18:18
מדהים 3>
Here To Love
19/12/2013 06:56
תודה לכולם שמחה שהצלחתי לרגש ושאהבתם את הקטע :)
שירה המהממת
19/12/2013 22:22
את מהממת את כותבת כל כך יפה זה ממש מושלם שהיה לך בהצלחה בהמשך נשמה את ממש יכולה להיות סופרת! מתה עליך שירה
Here To Love
20/12/2013 15:02
ואו תודה רבה מעודד לשמוע♥ שמחה שאהבת :)
20/12/2013 17:44
אני רואה אותך בעיני רוחי: בחורה מהממת, מצויידת היטב בכל הכישורים הדרושים להתחכך בנפתולי החיים...אין ספק שיש לך את הX פקטור לחיות את החיים בעוצמה רבה וברגש חם בוטה ולוהט.
השאלה הדרמטית עכשיו על הפרק היא - האם בכוחך להוביל את עצמך הלאה קדימה אל הבום העל קולי, אל מעבר למחסום הקול של החיים, וזה אומר שמבחינתך א. אסור לך לוותר לעצמך בשום צורה - כמו כל אותם גרויים פלצניים שמורידים אותך רק למטה למטה... וב. להמשיך במלוא עוצמת הקיטור ולתת בראש.
דבר נוסף והכרחי לדעת...לא לקחת שבויים (זה מסרבל, מגביל ואולי אפילו יכול לבלום את תנופת התאוצה) אז בקיצור נמרץ מה שאני אומר זה, קודם כל לבנות את עצמך על יסודות מוצקים שכבר קיבלת מאימא גאיה ואבא שמיים, וכל מה שנשאר לך תותחית, זה לכבוש להתרגש ולכבוש ושוב להתרגש "כי הדוור לא מצלצל פעמיים" או במילים אחרות הצמצם של מצלמת החיים נחשף חד פעמי - פלאש 1 ובום 1 ואח"כ זה רק פלאשבקים חוזרים ונשנים שכולם חושבים שמדובר בחזרות גנרליות (וזה לא) גוד לאק Princess
TigerLily
30/12/2013 17:16
פאק..
את נדירה.
אחד הפוסטים הכי עוצמתיים.. והכי משתקים שקראתי לאחרונה.
Here To Love
30/12/2013 19:04
ואו באמת תודה רבה, מעודד נורא לשמוע שוהבים!♥
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

אודות

לכי תספרי להם,
לאנשים המוזרים,
שמחפשים את עצמם במחשבות של אחרים,
בחיים האיומים,
בצרות, אין סוף אהבות נכזבות,
נשיקה.
התחרפנתי.
ואור גדול עולה פתאום מתוך החושך
מושיטה יד, כמעט נוגעת את הדלת פותחת.
אתה יושב שם וקורא בבלוג.
כל השירים עליך.
כל הסיפורים עליך.
כל העצבים עליך.
ואתה מחייך.
הלב מסתחרר טיפה מתמסטל ואז נשרף.
היה נחמד, עד ששברת לי את הלב.
וזאת הסיבה שבגללה אני כאן, כותבת עליך.

אז.. היי כלום זה הבלוג וזאת אני.
מי אני בעצם?
שאלה טובה. אני בעצמי עוד לא באמת גיליתי.
אני יודעת שאני שונה.
וגם יודעת שזה נשמע כמו סוג של קלישאה אבל, אני באמת מרגישה שונה.
אני לא כמו כולן... זה מה שבטוח.
אני לא הבחורה הראשונה שנשבר לה הלב, ואני בטח גם לא האחרונה.
בסוף הכל עובר.
הכאב התשוקה תחושת האובדן.
ובסוף, בסוף כולנו מתים.
אנשים רגילים שוכחים מהכאב, מתעלמים מתגברים וממשיכים הלאה.
אך בשבילי הכאב הוא חומר גלם ליצירה הבאה.
הוא נטמע בתוכי ומשאיר חור בנשמה.
זה היתרון בלהיות אומן.
האירועים הכי קשים בחיים הופכים לסיפורים הכי טובים.
אני מנגבת את הדמעות, שוטפת את הפנים ומחדשת את האיפור שדהה.
מתיישבת מול מסך המחשב ומקלידה כל מה שהלב מכתיב.
אתם קוראים דמעות.
דמעות של לב שבור.
חברים
כבר לא כאןתיאונערה בת 18BlackChamomileangelחן
NiroLonely guyDownTheMysteryBoytimtamGreenie
אפרתMeshiנערת הגורלאנונימיץHereBecauseICareTigerLily
missteenagercosmicBFF100% MEהבלתי נראת
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תאריך פתיחת הבלוג

26/07/2013
-את הבלוג פתחתי בחופשת קיץ 2013.
אז אחרי הרבה שנים שחלמתי על "הבבלוג המושלם" כן! זה עם המוני הקוראים שאוהבים, מכבדים רק מחכים לעוד לעוד ועוד! מגיבים ושולחי אהבה בלי סוף. החלטתי לפתוח פה בלוג אומנם הוא לא בדיוק תואם את החלום, אבל הוא די בסדר אין לי תלונות.
גלישה נעימה :P

talih246@gmail.com למקרה ותרצו להכיר ♥
אני יפה

אני יודעת שאני יפה.
לא בגלל השתקפות המראה, לא על בסיס מחמאה,הערה.
או כי אמא אמרה כשהייתי קטנה.
אני יודעת שאני יפה כי ככה אני מרגישה, כשאני עוצמת עיניים לרגע או שניים רק עצמי עם עצמי יודעת, שאני באמת יפה.
ואם רק היו רואים את מי שאני מבפנים, ממש כמוני היו מבינים,
שאני באמת יפה.
AVIV GEFFEN
חיים-ספר-איפה אני?

החיים הם ספר אחד גדול, אני חוזרת ואומרת סבורה ובטוחה.
אוף העולם...
ספר ענק
ואני איני מטיילת בו
תקועה
אותו המקום
דף שקוראת וקוראת
שוב ושוב, שוב ושוב
קשה לי
לחיות את הספר שלי

"להיות נאהב על ידי מישהו נותן לך את הכוח, בזמן שלאהוב מישהו נותן לך את האומץ."
מודל מסוים לחיקוי.

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן" - ציטוט מדהים שאיתו החלטתי לפתוח.
אם אני מחשיבה את עצמי "אומנית"
חייב להיות לי מודל מסוים לחיקוי לא?
זה המודל שלי♥
"אביב גפן" למי שלא מכיר הוא זמר רוק ישראלי הידוע בכתיבתו המעוררת השראה, מרבית משיריו הם שירי מחאה אבל ישנם גם שירי אהבה שכיף לשמוע ולהתחבר מיד.
לאחרונה התמשכר בעיקר כשהלך לשפוט בתוכנית THE VOICE אבל הוא תמיד ישאר הזמר האהוב עלי.
Poison

I want to love you but I better not touch
I want to hold you, but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison, running through my veins
Poison
I don't want to break these chains
הים נעשה שחור

"אני קו אופק המחבר בין ים לשמים.
אבל השמים מתכהים והים נעשה שחור.
וילון ריסים מכסה את עיני. והמסך יורד.
ההצגה הגדולה של חיי הסתיימה."
אוהב או לא?

אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת.
מוציאה עלה עלה מהפרח , חלק בעדינות וחלק בפראות.
נו מה כבר יצא לי הפעם... כל פעם התשובה שונה, איך זה יתכן?
או שאולי אי אפשר לסמוך על הפרח אלא רק על הלב???