עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
ארכיון אוגוסט 2014
תעלומה.
01/08/2014 18:33
Here To Love
אהבה
"איפושהו בעולם מישהו מתאהב עכשיו בדיוק כשאתה יוצא לי מהלב מישהו נכנס למישהו בחיים ואתה עומד על סף הדלת ועוזב איפשהו בעולם מישהו מתפוצץ מצחוק בדיוק כשאצלי צונחת דמעה." (דוני דלומי) קצת השראה מהשיר: ידייה רעדו באופן בלתי רצוני המחשבה על השיחה גרמה לה לבקר את התנהגותו לאורך כל היום  המשך...
2 תגובות
טעות מדהימה
02/08/2014 15:29
Here To Love
LOVE
ערב ירד, ואני עדיין יושבת על אותו הספסל בגן. אני והספסל מציירים יחד זיכרונות מתחילה לבכות אך הוא פה כדי לנגב לי את הדמעות. החשיך מעט אך בכל זאת החלטתי לטייל בין השבילים בגן. רוח נעימה קיררה את גופי, נושמת אויר נקי משקרים. לא נרגעת. החצאית שעל גופי נושקת לרגלי  המשך...
4 תגובות
תתעוררי אני מאבדת אותה!
05/08/2014 21:51
Here To Love
אתה בא והולך אתה לא נשאר ואי אפשר לקבוע איתך שום דבר אתה בא והולך אתה לא נשאר אם אתה לא חבר אל תבוא יותר אם אין לך חיבוק בשבילי אני מוותרת על ההצגה כבר יבשו דמעותי כבר כמעט נרגעתי אתה לא אמיתי, אתה לא בשבילי עוד לילה חיכיתי לך  המשך...
1 תגובות
מת מבפנים
12/08/2014 12:49
Here To Love
אני מת. כבר מזמן. תמיד הייתי מת. נולדתי כזה, אני חושב. חי ונושם, אבל כל כך מת מבפנים. חלל מלא מוות יש בתוכי. המוות כדל יחד איתי. פורח בתוכי. תמיד רציתי להיות ילד מת. תמיד רציתי לסיים הכל ושכולם ידעו שהייתי וכבר לא. עד שהיא באה. הילדה הזו.. נכנסה לי  המשך...
6 תגובות
הומו
15/08/2014 16:50
Here To Love
מגלה בכל רגע יותר ויותר אנשים, ביניהם חיפשתי רק אותך, בלתי נראת. זהו מסע מפורק, חסר כיוון, המאוכלס בדמות חסרת תקווה המתנענעת הלוך ושוב. אני תוהה מה עומד לקרות מה הבא להיות. מחכה לך. מחפש אותך. איפה את הלכת! עברה לה כבר שנה. חיפשתי בכל חור במדינה מה הטעם, זמן  המשך...
2 תגובות
הוא אחר.
20/08/2014 14:19
Here To Love
יכול להיות שאני מרגישה כל כך קרובה אליו? מרגישה כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. תהיתי אם הבחור המוזר נכנס לי ללב כשחיוך קטן עלה על שפתיי למשמע צחוקו העמוק. על פניו היתה הבעה שנדמתה לי תמימה וטובת לב. פתאום חשבתי האם יתכן שתחת הקליפה האדישה והקרה ששידר מסתתר נער רגיש  המשך...
6 תגובות
אודות

לכי תספרי להם,
לאנשים המוזרים,
שמחפשים את עצמם במחשבות של אחרים,
בחיים האיומים,
בצרות, אין סוף אהבות נכזבות,
נשיקה.
התחרפנתי.
ואור גדול עולה פתאום מתוך החושך
מושיטה יד, כמעט נוגעת את הדלת פותחת.
אתה יושב שם וקורא בבלוג.
כל השירים עליך.
כל הסיפורים עליך.
כל העצבים עליך.
ואתה מחייך.
הלב מסתחרר טיפה מתמסטל ואז נשרף.
היה נחמד, עד ששברת לי את הלב.
וזאת הסיבה שבגללה אני כאן, כותבת עליך.

אז.. היי כלום זה הבלוג וזאת אני.
מי אני בעצם?
שאלה טובה. אני בעצמי עוד לא באמת גיליתי.
אני יודעת שאני שונה.
וגם יודעת שזה נשמע כמו סוג של קלישאה אבל, אני באמת מרגישה שונה.
אני לא כמו כולן... זה מה שבטוח.
אני לא הבחורה הראשונה שנשבר לה הלב, ואני בטח גם לא האחרונה.
בסוף הכל עובר.
הכאב התשוקה תחושת האובדן.
ובסוף, בסוף כולנו מתים.
אנשים רגילים שוכחים מהכאב, מתעלמים מתגברים וממשיכים הלאה.
אך בשבילי הכאב הוא חומר גלם ליצירה הבאה.
הוא נטמע בתוכי ומשאיר חור בנשמה.
זה היתרון בלהיות אומן.
האירועים הכי קשים בחיים הופכים לסיפורים הכי טובים.
אני מנגבת את הדמעות, שוטפת את הפנים ומחדשת את האיפור שדהה.
מתיישבת מול מסך המחשב ומקלידה כל מה שהלב מכתיב.
אתם קוראים דמעות.
דמעות של לב שבור.
חברים
כבר לא כאןתיאונערה בת 18BlackChamomileangelחן
NiroLonely guyDownTheMysteryBoytimtamGreenie
אפרתMeshiנערת הגורלאנונימיץHereBecauseICareTigerLily
missteenagercosmicBFF100% MEהבלתי נראת
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תאריך פתיחת הבלוג

26/07/2013
-את הבלוג פתחתי בחופשת קיץ 2013.
אז אחרי הרבה שנים שחלמתי על "הבבלוג המושלם" כן! זה עם המוני הקוראים שאוהבים, מכבדים רק מחכים לעוד לעוד ועוד! מגיבים ושולחי אהבה בלי סוף. החלטתי לפתוח פה בלוג אומנם הוא לא בדיוק תואם את החלום, אבל הוא די בסדר אין לי תלונות.
גלישה נעימה :P

talih246@gmail.com למקרה ותרצו להכיר ♥
אני יפה

אני יודעת שאני יפה.
לא בגלל השתקפות המראה, לא על בסיס מחמאה,הערה.
או כי אמא אמרה כשהייתי קטנה.
אני יודעת שאני יפה כי ככה אני מרגישה, כשאני עוצמת עיניים לרגע או שניים רק עצמי עם עצמי יודעת, שאני באמת יפה.
ואם רק היו רואים את מי שאני מבפנים, ממש כמוני היו מבינים,
שאני באמת יפה.
AVIV GEFFEN
חיים-ספר-איפה אני?

החיים הם ספר אחד גדול, אני חוזרת ואומרת סבורה ובטוחה.
אוף העולם...
ספר ענק
ואני איני מטיילת בו
תקועה
אותו המקום
דף שקוראת וקוראת
שוב ושוב, שוב ושוב
קשה לי
לחיות את הספר שלי

"להיות נאהב על ידי מישהו נותן לך את הכוח, בזמן שלאהוב מישהו נותן לך את האומץ."
מודל מסוים לחיקוי.

"אל תחכי, אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן" - ציטוט מדהים שאיתו החלטתי לפתוח.
אם אני מחשיבה את עצמי "אומנית"
חייב להיות לי מודל מסוים לחיקוי לא?
זה המודל שלי♥
"אביב גפן" למי שלא מכיר הוא זמר רוק ישראלי הידוע בכתיבתו המעוררת השראה, מרבית משיריו הם שירי מחאה אבל ישנם גם שירי אהבה שכיף לשמוע ולהתחבר מיד.
לאחרונה התמשכר בעיקר כשהלך לשפוט בתוכנית THE VOICE אבל הוא תמיד ישאר הזמר האהוב עלי.
Poison

I want to love you but I better not touch
I want to hold you, but my senses tell me to stop
I want to kiss you but I want it too much
I want to taste you but your lips are venomous poison
You're poison, running through my veins
Poison
I don't want to break these chains
הים נעשה שחור

"אני קו אופק המחבר בין ים לשמים.
אבל השמים מתכהים והים נעשה שחור.
וילון ריסים מכסה את עיני. והמסך יורד.
ההצגה הגדולה של חיי הסתיימה."
אוהב או לא?

אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת, אוהבת לא אוהבת.
מוציאה עלה עלה מהפרח , חלק בעדינות וחלק בפראות.
נו מה כבר יצא לי הפעם... כל פעם התשובה שונה, איך זה יתכן?
או שאולי אי אפשר לסמוך על הפרח אלא רק על הלב???